אז ככה מרגיש?
הרגשה מוזרה מפחידה ומעט מרגשת בו זמנית.
לא נכון שאומרים שמי שבאמת חשוב לך אתה תראה מימי התיכון כי... יש כאלו חברים שהיו שם רק לספסל הלימודים.
אני מאותם אנשים שמעדיפים לנתק חלקים כואבים בחיים שלהם אחרי שסיימו לקחת בהם חלק מכיוון שהרגש אצלי כמו פקעת קטנה שכל פעם מתפוצצת מחדש.
אני לא ממש מדחיקה, אולי... כן.. בעצם כן אני מאלו שמדחיקים, שמעדיפים לא להתמודד עם כאב גדול ואני גם... לא בנאדם של סוף אלא של חתיכה מיידית - אני מאמינה שככל שזה נעשה מהר יותר וחסר כל הקדמות , ככה יותר קל להיפרד ולהתגבר.
הייתי היום בחתונה של חברה ממש טובה שלי, הייתה כלכך יפה, בכיתי מהתרגשות - וכן.... לא הלכתי במקום לטקס סיום י"ב שנות לימודיי -מדוע?, אהא... הפרידה כואבת לי.
אז הלכתי לאפטר, וחשבתי שיהיה יותר קל, אבל לא.
המחשבה עלתה שחלק מהם לא אראה יותר, חלק מהם היו חיים שלמים בשבילי וחלק מהם היו רק עוד אדם להעביר איתו את הזמן כשמבריזים משיעור - אבל הם היו מישהו, מישהו שלקח זמן וחלק מהחיים שלי, והטביע את חותמו באותו רגע.
אני נזכרת את הריח והזריחה היפה שיש תמיד ביום הראשון ללימודים...אוף...העיניים שלי מתחילו להתרטב שוב, אני שונאת לבכות ובעיקר... שונאת לכאוב, אני שונאת שונאת שונאת פרידות, אני פשוט לא טובה בהם.
אני גם אדם שלא נוטר טינה או קנאי במיוחד ולכן גם שמחתי בשביל האדם ההוא היום, הערב, שמחתי וחייכתי לעצמי והייתי גאה בו והאמת? גם גאה בעצמי כי תרמתי לו ואני יודעת שנתתי לו הרבה כלים להמשיך הלאה, רק חבל שהוא ידע לקלקל את זה ולעשות כלכך הרבה הצגות קטנות שידעו להציק ולהיות לא במקום אבל אני? אגואיסטית סוציומטית שכמותי לא תיתן לזה להפריע :)
רקדתי כמו גדולה ומיציתי את השעות האחרונות בתור עוד אחת משכבת ס"א 2008, אורט מוצקין.
אוף אני לא מאמינה שלפני 6 שנים סיימתי יסודי, 3 שנים עליתי לכיתה י' והרגשתי תיכוניסטית, לפני שנתיים הייתה לי נשיקה אמיתית ראשונה, לפני חצי שנה בערך שכבתי, לפני חודשיים עישנתי לראשונה [ולא דברים רגילים :) ] , והיום אני בוגרת י"ב.
בואנה, הספקתי הרבה דברים בשנים האלו,
ללמוד, לשנוא, לאהוב, לכייף, לבכות, פולין, להתאהב, לתת מעצמי, לדבר, לכעוס, לצרוח, לנסוע, להתנסות....
כלכך הרבה אבל כלכך מעט כי יש לי עוד הרבה לפני, הרבה תוכניות השתנו, החווה לא תצא לפועל אז אני תקועה בקריות עוד טיפונת זמן אבל אל דאגה!
אוקטובר 2009 אני אהיה במדרשה וקורסים כלבניים התחום שלי שאני הכי אוהבת, ובמקביל אעבוד, ואז אני נוסעת לאנגליה\אירופה, לחיות שם כמה זמן ממקום למקום ולנדוד וכמובן שגם זה יהיה אצל מגדלים וחברים בעולם הכלבנות שיצרתי איתם קשר לאורך השנים.
העיקר? שהכל בזרימה... מה שיצא-יצא.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
