משתנה קבוע

בדרך מת"א על מהירות של 110 קמ"ש בפיאסטה הנאמנה שלי , אחרי מפגש שנאמרו בו יותר מידי מילים , אני נוהג ואז היא באה, ההזיה שלי , אני מתעורר לפנות בוקר ואת יפתי לידי , צועד על קצות האצבעות למטבח כדי לשתות וכדי לא להעיר אותך .

פותח את הדלת של המקרר ואז שומע אותך מתעוררת חסרת רצון להיוולד לעוד יום רצוף בכי בוסרי , שרק אינסטינקט מניע אותו. שומע אותך מתהלכת לכיוון החדר השני , העניים שלך עדיין חצי עצומות , ואז את רוכנת מעל הלול החדש שקנינו ביחד , מחייכת , ושוכחת הכל אודות אותה התעוררות חסרת רצון , את כל כך מאושרת על הזכות שניתנה לך להביא לעולם את הילד המדהים הזה , הילד שלי.

את מרימה אותו ביראה ובאהבה לחיכך , מחבקת , מתנדנדת כאילו מתפללת . לוקחת אותו לחדר השינה , מתישבת לך על המיטה , ואני כבר לא כל כך צמא נשען על המשקוף ומסתכל עליך חולצת שד תפוח , והילד שלי יונק בשקיקה . את מעבירה את היד שלך על שערו , מסתכלת אלי במבטך הממושקף ומחייכת אלי ואין צורך במילים.

מזל שמצאתי אותך , ומזל שאת אישתי , ומזל שאת אמא של הילד שלי . כל כך יפה ושקטה , כל כך שלמה , אני אוהב אותך , אוהב אהבה שהעולם לא יכול להכיל , שלא נדבר עלי .

כשאני שוכב לי בסלון החדש שקנינו אני וחושב עליך , האושר מציף אותי , לא אושר רגיל , אושר עם עצב , עם פחד , עם חשש שמא יקרה משהו ואני מה אני בכלל שווה בלעדיך.

ואז חתך אותי טיפש ממוצע עם B.M.W במהירות שלא מצויה בסקאלה של הפיאסטה הנאמנה שלי , ובשניה אחת חזרתי לבדידותי , אבל חוויתי בדידות שונה קצת , בדידות עם קצת תקווה , אולי נבצר מאיתנו להיות עכשיו ביחד , אבל אם יש משהו בחלום , כנראה שיכול להיות גם במציאות.

יקרתי , אני יודע שגם לך הציפיה כבדה , ואת בודדה , עוד קצת , עוד טיפה , לא להתיאש אני אמצא אותך , ואשלח יד ארוכה ואוציא אותך מבור הבדידות ויותר לא נהיה בודדים .