יש כמה דברים שאני לא יכולה להגיד לך כרגע בפרצוף, ונורא חשוב לי להוציא.
כשהגעתי לגיל 3 ההורים שלי התחילו לחסוך לי כסף בקופת גמל ללימודים באוניברסיטה,
בתקופה הזאת את החלטת שאחרי הלידות מגיעה לך חופשת לידה של 9 שנים, ואת המעט כסף שבעלך הכניס הביתה בזבזת על בגדים ובשמים לעצמך.
כשהגעתי לגיל 6 אבא שלי הסביר לי על הקשר בין חיסכון עכשיו לכסף בעתיד- ונתן לי קופת חיסכון ודמי כיס.
את, לעומת זאת- חסכת על חשבון הילדים שלך ודאגת שיקבלו בגדים מילדים מבית הספר. כמובן שזה היה החיסכון היחיד שלך, כי המינוס בחשבון גדל ואיתו כמויות הנעליים והתכשיטים שלך.
בגיל 8 ההורים שלי שלחו אותי בכל שנה להתנסות בחוג או שניים, ולהחליט מה אני אוהבת. כמובן שגם ביליתי בקייטנות בקיץ.
את לא נתת לילדים שלך לצאת מהבית והפכת את הבת שלך לשחצנית וסוציומאטית מאין כמוה.
כשהגעתי לגיל 12 התחלתי לעשות בייביסיטר לילדים, לכלבים ולחתולים - כדי ללמוד על ערכו של כסף שהרווחתי בעצמי.
אצלכם נפתחה קופת גמל לבעלך, שהשקעת כמובן בסלון חדש ובריצוף חדש לכל הבית. נכון, גם את המטבח החלפת ושיפצתם את השירותים.
כשהגעתי לצבא חסכתי בכל חודש 100 שקל מהמשכורת העלובה שקיבלתי, וצירפתי אותו לחיסכון שההורים שלי פתחו לי בגיל 3.
הבן שלך לעומת זאת נכנס למינוס מזה שהוא קנה כמויות של בגדים כשיצא הביתה (מעניין איפה הוא למד את זה...).
כשאת קיבלת אותי בצורה צבועה לבית שלך, ודאגת לרכל עליי בכל פעם שסובבתי את הראש,
הבן שלך הגיע למקום שבו אמא שלי מחכה לחיבוק שלו בכל פעם שהוא נכנס ואבא שלי מנהל איתו שיחות ודיונים על מצב הכדורגל בארץ.
וכשאת - בהתנהגות חסרת תקדים- גירשת אותי מהבית שלך בתירוצים עלובים, כדי שאני לא אחגוג איתכם את סוכות,
אבא שלי שינה מסלול של טיול של 2 משפחות כדי לאסוף את הבן שלך כדי שיחגוג איתנו את פסח.
אז אישה יקרה, לפני שאת מעבירה ביקורת על החינוך שקיבלתי בבית מול כל העולם ואשתו
אני מבקשת ממך לעשות בדק בית ולראות כמה את משקיעה בעצמך, ולעומת זאת כמה מעט הקרבת למען החינוך וההתפתחות של הילדים שלך.
ואל תתפלאי כשעכשיו הם יורקים לך בפרצוף, כי הם לא למדו אף פעם אפילו מה הערך של ארוחה עם המשפחה לדבקות שלה. הם אפילו לא למדו מה זאת משפחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
