Another Brick in the Blog

מ' היקרה, רציתי לבקש סליחה.

סליחה על שחשבתי עלייך בצורה שחשבתי. אני לוקחת את כל דבריי (או יותר נכון-מחשבותיי) חזרה.

עד היום בבוקר חשבתי עלייך המון דברים לא טובים. אבל הכל נבע בעיקר מבורות- לא ידעתי מי את באמת והסתמכתי על חצאי עובדות ששמעתי.

ראיתי בעיניי ילדה צפונית ומפונקת, שלובשת רק מותגים ובטח גם בוחרת את החברים שלה לפי זה.

היום, כשהתיישבתי לידך בעבודה הכרתי אדם שונה לגמרי.

פגשתי בחורה מדהימה, ילדה טובה, תמימה וחייכנית. אחת שאכפת לה מהלקוחות באמת.

פגשתי מישהי שלובשת מותגים כי היא יכולה להרשות לעצמה, עם המשכורת שהיא מקבלת בעמל רב. וגיליתי שהחברות שלה הן גם הבנות שאני אוהבת בעבודה.

פשוט נדהמתי.

אני באמת חושבת שאת אדם מדהים וטוב. אחרי שעתיים לידך פשוט התחלתי להרגיש בנאדם טוב יותר בעצמי.

וקצת רע על איך שחשבתי עלייך. ניסיתי להגיד לך את זה, אבל נראה לי שלא יצא לי כל כך טוב, אז אני אומרת לך את זה כאן.

לא הרבה אנשים זוכים להכיר אותך כמו שאני חושבת שלמדתי היום.

אני מעריכה אותך מאוד. אולי אפילו מעריצה.