Another Brick in the Blog

זה מוזר... כשלבנאדם אין משהו, הוא מתרגל לזה ולומד לחיות בלי זה. ואז, פתאום כשהוא מקבל אותו- הוא מעריך הרבה יותר, ונהנה מכל רגע עם אותו דבר...

לא מבינים? סביר להניח שגם אני לא הייתי מבינה אם הייתי במקומכם...

אני אנסה להסביר..

במשך הרבה שנים הייתה לי "חברה הכי טובה", אבל בדיעבד, אני רואה שזה אף פעם לא היה באמת. כאילו...היינו מבלות הרבה ביחד, ומדברות על המון דברים, אבל...זאת אף פעם לא הייתה מישהי שיכולתי לסמוך עליה במאה אחוזים...

עד לפני חצי שנה בערך, לא ידעתי מה זה חברה טובה אמיתית. למען האמת באותן שנתיים שלפני חצי שנה (מקווה שהצלחתם לעקוב...) לא ידעתי מה זה חברה בכלל. הייתי מוקפת רק בידידים בנים, ובחבר שלי (לשעבר), שמילאו לי את כל היום... אז למדתי להסתדר בלי...

כשהיה לי קשה יותר גם פתחתי את הבלוג הזה, בשביל להוציא את כל מה שהיה לי..במקום מסויים הוא היווה לי תחליף ל"חברה הכי טובה"...יכולתי לספר כאן כל מה שאני חושבת, ולהוציא הכל, והוא שמר, בסוד.

אבל זה לא אותו דבר...

ואז הכרתי אותה. (זה נשמע כמו התחלה של סיפור אהבה...:P ). בהתחלה היא שנאה אותי, אני חשבתי שהיא קצת ריקנית... ועכשיו? עכשיו אני לא יכולה לדמיין יום שעובר לי בלי שאני מדברת איתה ומספרת לה מה עבר עליי...

היא פשוט בנאדם מדהים...אין לי מילים כדי לתאר עד כמה...

אני כל כך אוהבת לדבר איתה, ולצחוק איתה, ולספר לה ה-כל...אנחנו יכולות לדבר ברצינות (ולנהל ויכוחים על שבעת פלאי תבל) ואנחנו יכולות גם להשתטות, ולהתנהג כמו סתומות (והפירוט של זה כבר לא לכאן...)... אנחנו יכולות לצאת יחד למועדונים\פאבים, ואנחנו גם יושבות לפעמים באיזה בית קפה שקט...

היא כל כך יפה, מצחיקה, חכמה, כריזמטית, פשוטה ועם זאת כל כך מורכבת...

אין מילים מספיק חזקות כדי לתאר עד כמה אני מעריכה ואוהבת את הילדה הזאת...פשוט אין...

להכיר אותה זה מבחינתי פשוט מתת-אל..:)

ואז הצטרפה עוד אחת...

(מתנה גם כן..)

שלישייה של בנות, כלכ כך שונות, וכל אחת מכניסה משהו אחר לקשר...

זה פשוט מדהים...

מספיק שאחת רק עושה סימנים של מצוקה וכבר השתיים האחרות רצות אליה הביתה (לא משנה כמה רחוק היא גרה), עולות אליה (גם ברגל, אם צריך...), יושבות איתה כמה זמן שרק אפשר, מחבקות כשצריך, צוחקות, צועקות, מתבכיינות ומקטרות כאוות נפשן... מבשלות, מסדרות, מנקות, בולסות, גורסות, טוחנות ואוכלות ללא הפסקה...

אחר כך אנחנו גם יושבות ומקטרות כמה שאנחנו שמנות.

ואז לוקחות גלידה.

פשוט מדהים...שתי בנות שאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהן בהכל, ולדבר איתן על הכל... לספר להן מה שבא לי, ולראות את אותו מקרה, דרך עוד שתי נקודות מבט... לקבל עצות ורעיונות, ולראות עוד דרכי חיים שלא יכולתי אפילו לדמיין שהן אמיתיות...

אין, אין...פשוט נפלא :)

אני אוהבת אותן, ומודה כל יום על זה שאנחנו חברות :)

שמעתן??? אני אוהבת אתכן!!!

בת-אדם בהתהוות :)