Another Brick in the Blog

היי...אני...אני מניחה שאת יודעת למה אני כאן...

כן...טוב...בכל אופן...רציתי לבקש ממך עזרה, את יודעת... רציתי לבקש הסבר...אני צריכה שתעזרי לי להבין כמה דברים...

כן, אני יודעת שאני כבר ילדה גדולה, את לא צריכה להזכיר לי את זה כל הזמן...אבל אני עדיין צריכה עזרה לפעמים...

את מבינה... יש לי בעיה קטנה..אני מנסה להבין דברים שכביכול אמורים להיות ברורים מאליו, אבל הם לא... דברים אצלי משתגעים בזמן האחרון... ולא, אלה לא הורמונים שמשתוללים לפני מחזור, אני אומרת לך... זה משהו שונה... זה נמשך כבר הרבה זמן...

בכל מקרה...רציתי לשאול... איך זה שמשהו שלא קיים יכול להעיק כל כך? ואיך זה שמהרגשה נפשית, זה הופך לקושי פיזי?

כן, אני יודעת שאני מחייכת וצוחקת ואף אחד לא רואה את זה... את יודעת שזאת לא צביעות, נכון? זה פשוט לא עניין שאני חושבת לשתף בו אנשים...אולי יש מישהי אחת שאני יכולה להרשות לעצמי לדבר איתה על זה ולדעת שהיא תבין, אבל לא עכשיו... יש לה מספיק דברים על הראש גם בלי זה...

טוב, אני סוטה לכל מיני כיוונים אחרים עכשיו, במקום לגשת לדבר המרכזי... את יודעת שאני לא בנאדם של "לבד"... תמיד הייתי כזאת... אני אוהבת לחלוק עם אנשים הרגשות...גם שמחה וגם עצב... ובאמת שאני מוקפת באנשים שנותנים לי לפרוק את כל מה שאני צריכה... אנשים שצוחקים איתי כשאני שמחה, ושנותנים חיבוק כשאני עצובה... אבל זה עדיין לא מספיק... זה...אוף, אני לא יודעת... עכשיו אני באמת מרגישה כמו ילדה קטנה... יושבת ובוכה כאן על משהו שאני רוצה...

די, תפסיקי... אל תגידי לי שהוא יבוא באחד הימים, כי אני כבר לא קונה את זה... נמאס לי לחכות, נמאס! את מבינה? מתי יבוא היום המיוחל הזה?! אני לא יכולה יותר לחכות...כבר אזלה לי הסבלנות... כבר לא יכולה!

אני רוצה שיהיה לי מישהו. אני צריכה את זה. את לא רואה שאני כבר עומדת להתפוצץ מבפנים?! לא?? תסתכלי! פור גאד סייק... יש לי כל כך הרבה אהבה לתת...כל כך הרבה... ויש לי את הרצון הזה, יש! אבל אין לי למי...אין לי...

ואני צריכה את זה...

כי נמאס לי...

מה, את רומזת שאני לא מחפשת את זה? מה, אני לא מתאמצת מספיק? מה את רוצה שאני אעשה, תגידי לי? תגידי! אני אעשה! אני כבר מוכנה לעשות כל כך הרבה...

ולא, אל תגידי לי לחפש מישהו זמני שיספק אותי...את יודעת שזה לא העניין, ולא זאת הבעיה...אני לא בנאדם של סטוצים... באמת שניסיתי... אבל אני לא יכולה...זאת פשוט לא אני... חשבתי שאם החברות שלי יכולות אז למה אני לא? למה הן מסוגלות להשתחרר כל כך ואני לא? אבל זה לא להשתחרר...אני פשוט יודעת שאני לא אהנה כשזה לא מישהו שאני באמת רוצה... מישהו שאני יכולה לעשות איתו הכל, ולא רק סתם להימשך אליו באותו רגע... אני פשוט לא יכולה... אני צריכה להכיר את הבנאדם לפני, לדעת מי זה...אני צריכה שהוא ימשוך אותי..שהאופי שלו ימשוך אותי... פלצני, אה? אבל זה אמיתי..נשבעת...

ניסיתי סתם אנשים (הם לא סתם, אבל הם פשוט לא...לא "זה" מבחינתי...), אבל לא נהניתי...לא יכולתי להשתחרר איתם... הרגשתי שאני עושה את זה כדי לא לאכזב אותם. כאילו זה בשבילם ולא בשבילי.

למה אני מוקפת באנשים שרוצים אותי ואני לא רוצה אותם? אה? למה זה קורה לי?! זה כואב... זה לא כל כך נעים כמו שזה נשמע.. כן, זה אולי מחמיא, אבל רק בהתחלה... מה קורה כשהם מנסים? את יודעת איזה רעה זה גורם לי להרגיש בכל פעם שאני צריכה להגיד להם שאני לא רואה אותם בצורה כזאת? שאני רוצה שנישאר "רק ידידים"...וזה לא הם, באמת שזה לא הם... הם אנשים נפלאים...אנשים כל כך טובים... נו, את יודעת שאחרת לא הייתי מסתובבת איתם... ואת יודעת כמה זה קשה לי, אז למה את עושה לי את זה? למה אני צריכה להישאר ככה?

ואת יודעת מה כואב לי יותר? שאני לבד בעסק הזה...

לא, זה לא שאני לא שמחה בשביל חברות שלי שיש להן חבר...להיפך, אני מאושרת עד הגג מהאושר שלהן...! באמת!

עד שאני נזכרת כמה שלי זה חסר...

ואז יש את המועקה הזאת על הלב...זאת שמזכירה לי שכאב לב, זה לא סתם ביטוי, זה גם פיזי...

ואז בא גם החנק הקטן הזה בגרון, שצריך להחזיק, ולבלוע פנימה, כדי שהדמעות לא יפרצו...

מנסה להתחזק, אבל רק נחלשת יותר...

את לא רואה שאני לא אחזיק ככה עוד הרבה זמן? את לא רואה כמה אני בוכה? זה לא מזיז לך, תגידי לי?!

כן, אני סתם ילדותית עכשיו...כועסת כי לא קיבלתי את מה שאני רוצה...כן, אני יודעת כמה שאני כן מקבלת ממך המון דברים, אבל את יודעת שזה לא שווה כלום כל עוד הלב ריק... 

אני מודה לך על כל מה שנתת לי עד עכשיו... גם על הדברים הטובים שהעלו בי חיוך וגם על הדברים הקשים שעברתי.. אלה שגרמו לי להזיל דמעות לפעמים, אבל להתחזק בכל פעם... אלה שגרמו לי להפוך למי שאני...

אבל אני יכולה לבקש ממך עוד בקשה? עוד משהו קטנטן? (אני לא אגיד משהו אחרון, כי אני לא רוצה להתחייב...) תני לי מישהו לחלוק את זה איתו... מישהו לחכות לפגישות איתו... מישהו לצחוק איתו בטלפון ולספר לו מה עבר עליי היום... מישהו להתגעגע אליו... מישהו לחשוק בו...שתהיה ביננו כזאת תשוקה שתתעלה על כל דבר אחר כשנהיה יחד...

מישהו שישלים את מה שחסר לי...

מישהו להגיד לו "אני אוהבת אותך" ולהתכוון לזה... מישהו שיגיד לי בחזרה...

אני יודעת שזאת כבר לא נשמעת בקשה כל כך קטנה, אבל את יכולה למלא אותה? בבקשה...

בת-אדם בהתהוות.