טוב, האמת היא שהכהנת הגדולה והדאלי למה למודי הסבל הקרוי כוכב נולד- מציעים ביקורת שבועית מרתקת.
אני פה בשביל קולות הדתיים.
ככה ש:
א. אין לכם מה לצפות לביקורת על חצי הגמר השני. הוא הופקע ממני ומאחי שומרי התורה והמצוות ממש כמו מחצית מתכניות כוכב נולד של העונה. מילא תכניות כל העונה- אבל חצאי הגמר?
ב. בהמשך ל-א': צביקה, יקירי, יפה לך לירוק לבור שאכלת ממנו קוסקוס ושגידל אותך במסירות להיות האיש הענק- פיזית- שאתה היום. נשות השכונה מדברות על זה שאם הן היו יודעות שסופך יהיה כפירה בעול מלכות שמים (אבל זה מילא), ושבאקט חסר התחשבות תתעלם מעובדת שמירת השבת שלהן- הן היו משאירות אותך להחנק מהממליגה ולקנא בשאר ילדי השכונה, כפרה עליהם אני.
ה ה ת ח ל ה
תחילת הערב לוותה בקול רעש אדיר וחזק. כלומר... אני מנחשת. תירו בי, אבל ימי המעקב האדוק שלי אחר כוכב נולד- החלו והסתיימו עם העונה השלישית. אחרי סעדו- לא מצאתי פייבוריט שנפשי דבקה בו עד כדי שאפצח בפעילות מסיונרית ענפה לטובתו (חמישה אחוז מהקולות של סעדו בגמר? זה מהחמ"ל שהוכן מראש בדירת החדר וחצי שלי).
וגם הייתה לי התחייבות קודמת.
ככה שחזרתי לדירתי עמוסת מצרכים היישר לסולו הראשון של רפאל מירילא וכמו כל עקרת בית נואשת הכנתי לצליליו הענוגים של השיר פשטידת גבינות סופנית. מרשם יצורף למי שיחזיק מעמד עד סוף הפוסט. (ימות המשיח, רבותי, מרשם אצלי בבלוג).
ה ש י ר י ם
המתמודדים נדרשו להכין שני סולואים: סולו אחד אמור להתבצע בליווי תזמורת סימפונית (הסימפונט של רעננה) והסולו השני, כמקובל, בליווי להקת הבית ה"בינלאומיות" (לא טעיתי. תשאלו אותם. ניחוש שלי: תשובה מסברת את האוזן לא תשמעו. ועל זה נאמר: "תנגנו יפה ותשתקו")
רפאל מירילא- בחר שיר נפלא, כמו כל השירים הנפלאים של שלמה ארצי (הכוונה לרפרטואר מתחילת דרכו ועד "תרקוד". ממה שקרה לו מאז אני מעדיפה להתעלם). השיר "אחרי הכל את שיר" זכור לטוב בעיקר נוכח העובדה שאני יודעת לנגן אותו בגיטרה בלי לזייף. בחירתו התאימה כמו סמי לסוסו לעיבוד הסימפוני. ככה שזה יצא יפה מאוד ופחות מתקתק מהביצועים הקודמים של מירילא. אז נכון שנכנסתי בלי בעיות לכת שמתעבת את הפלסטיקיות של הבחור, אבל האמת חייבת להאמר: בכל מה שהיה קשור לסולו עם הסימפונט- הביצוע שלו היה מצויין.
הסולו השני, "כשהלב בוכה" של שרית חדד כלל ביצוע סביר ומניפולציה זולה בסוף (השתנקות קלילה, חיוך, המשך איטי של שורת הסיום תוך מבט יוקד ורגשני למצלמה פלוס התייפחות קלה היישר לחיקו של צביקה). זה, יחד עם מראה חתיכי למדי הספיק לו כדי לגרוף אס אמ אסים של ילדות בנות עשרה והאמהות שלהן. (נו, באמת, אני לא הורסת לאף אחד עם הספויילר הזה, נכון?)
מישל גוריאשוילי- כדרכו בקודש, דפק לעצמו את הסיכויים כבר בבחירת השיר. נכון, זוהר ארגוב עבד יופי אצל נינט, אבל נינט לא נראית כמו שרק. הביצוע לשיר "בדד" היה לא טוב בעיני, ההשתלבות עם התזמורת לקתה בחסר (לא, גם תגבורת של עוד ומנדולינה לא הייתה עוזרת) ובסיומו הודיתי לאל על שני דברים: 1. שהוא הסתיים 2. שלא קרה שום דבר לפשטידה שבתנור. (מתכון בסוף אמרתי!).
הסולו השני, "חוזה לך ברח", היה בחירה מוצלחת ואף הביצוע עלה על קודמו. זה לא שינה את העובדה שחיפשתי כמטורפת סרט איטום להדבקה על שמשת החלון. לא מצאתי, והכל בעיר היה סגור מלבד שירות המשלוחים של פיצה מטר ("לא, גברת, גבינה צהובה מפיצה באורך מטר לא יכולה להדביק חלון").
הערת אגב: ידעתי שמישל יפסיד. ידעתי שהוא לא מספיק טוב בשביל הגמר. בכ"ז הצבעתי לו. למה? כי הוא נשמה טובה. וכשאף אחד מהאחרים לא מעניין אותי, לאלמנט הזה יש משמעות בעיני.
מאיה רוטמן- עוד מתחילת העונה אמרתי שמאיה רוטמן לא מצליחה לעשות לי את זה. בעיני הקול שלה סתמי, יש בה קצת צפונבוניות והרבה אוטיזם (גם אם נגמלה מההרגל המגונה והכה לא קומוניקטיבי לעצום עיניים בתשעים אחוז מהשיר). אז נכון, היא נחשבת איכותית מצד הכיוון והבחירות המוסיקליות שלה , אבל היא רגילה לחלוטין. לא מדובר באיכויות מרטיטות לב. אני יודעת שאני מסתכנת באיבוד רבע מהמנויים שלי. זה בסדר. גם השניים שישארו טובים בעיני.
אז מאיה בחרה את השיר המצויין "שלל שרב" והביאה אותו לעברי פי פחת. הודעת הטקסט שנשלחה למזגה מכיוון הסלולרי שלי הייתה "היא חירבה את השיר". תגובת הסלולרי של מזגה (שנמחקה באבחת מקש כי הפלאפון שלי לא יכול לשאת דברי נאצה) הייתה משהו כמו "אני אעקור לך כליה!"
היא התחילה נמוך, המשיכה נמוך והורידה אותו נמוך מים המלח. אפילו הצרידות של גידי גוב עשתה חסד לשיר היפה הזה. מצטערת, אבל אם היא ניסתה להעביר עוצמות אמוציונליות דרך השיר הזה- זה לא עבד.
הסולו השני זכור לטוב מהאודישן הראשון והעצום (עיניים) שלה. "גשם כבד עומד ליפול" של בוב דילן בתרגומו של יהונתן גפן. שיר יפה. השני של אביב גפן שמאכלס את הפלייליסט שלי (הראשון הוא "עונות"). הביצוע היה זהה ל ח ל ו ט י ן לביצוע מהאודישן, כולל תמרונים מוסיקלים מקוריים ששרה אז. על זאת יאמר: סוס מנצח לא מחליפים. גם אם הוא מגיע רק למקום השני.
פינת הביזאר:
במסגרת המגמה לסחוט יותר כסף, אמממ... אס אמ אסים, מהצופים, נהוג בתכנית לאתגר את המתמודדים עם משימה שקשורה בכשרון אחר/ נוסף שלהם. כך שבמשך כמה דקות הם מבזים עצמם לדעת, והקהל בבית ממשיך לשגר הודעות טקסט ולטמירה ירדני ושות' ייטב. מאחר שהשנה שני שליש מהמתחרים בחצי הגמר הינם יוצאי התפוצה הגרוזינית, נתבקשו השלושה להצטרף ל"חבורת זמרשווילי" אשדודית מקשישה שנראית כמו אוסף רובצי הפיצוציות שעל הטיילת ולשיר ניגון גרוזיני ענוג.
כמה הערות שציינתי לעצמי, למרות היותי מוכת הלם שאשכרה שרדתי את האפיזודה ההזויה ההיא:
1. צביקה, לא למדת שום דבר בטריבונות המזמרות של וסרמיל? קפלה- זה ביצוע ווקאלי. האורגנית והכלי השני מתקופת הויזיגותים אמנם לא ממש התחברו למנגינה אבל זה עדיין לא קפלה.
2. מאיה האומללה הצליחה לסחוט ממני רגשות אמפתיה למרות שלא יכולתי שלא להשתעשע מהעובדה שהיא מתפתלת נבוכה מול מכמני השפה הגרוזינית כשאך דקות ספורות קודם לכן הילל אותה השופט גל אחובסקי באמרו ש"מאיה רוטמן היא זמרת שמבינה מה שהיא שרה".
3. מוני מושונוב וליאור אשכנזי היו עושים את זה טוב יותר. מצד שני, בטח דובר קוסאשווילי היה מגיח עם האקסהביציוניזם ושאר התסביכים הפאליים שלו אז שתהיה חבורת פיצוציישווילי...
חצי הגמר השני:
אין לי אלא להתייחס לפרומואים ולתחזיות. לפיכך:
ג'קו אייזנברג- הבחור יודע מוסיקה. הבחור יודע לבחור שירים. הבחור עושה את זה גם בבחירותיו לחצי הגמר:
השיר "האם להיות בך מאוהב" של א. גפן יכול להשתלב מצויין עם הסמפונט הרענני. השיר "גשם" של מאיר בנאי יכול להתאים גם כן- אבל להקת הבית זה גם טוב. אתה הפייבוריט שלי. אתה תנצח גם בגמר.
זהבית פסי- ג'קו הוא הפייבוריט שלי אבל את זהבית אני אוהבת. אם לא הייתי עסוקה בדיוק בענייני קידוש היום- אני מניחה שהייתי מצביעה לה. מצד שני... ג'קו. דילמה.
בכל אופן לזהבית בחירה אחת מצויינת ואחת תמוהה לחלוטין.
"הכניסיני תחת כנפך" של ריטה עם הסימפונט. וואו. חילונים, אין לכם מושג כמה אני מקנאה בכם. תפילתי שהיא תצליח להעניק לשיר הזה את הביצוע הראוי.
עם להקת הבית את "אתה לי ארץ" של ירדנה ארזי ? ...WHAT THE?
מאור פיניה- לא התעמקתי בבחירותיו. לא מחזיקה ממנו בשקל. לא מעניין אותי. זו בכלל שערוריה שהוא הגיע לשלב הזה. איפה איתן גינצבורג?
מי שיגיע למקום השני יתעמת מול מאיה רוטמן מחר מיד עם היוודע התוצאות מה שאומר ש... נכון, יוסקה! גם לזה הדוסים לא יוכלו להצביע.
בברכת אנטישמים כולם,
אני.
אה! הפשטידה! ועוד שרדתם את כל זה...
הנה לכם:
פשטידת גבינות קלילה:
בעיקרון- זה מאפה מכל מיני שאריות שיש במקרר. למעשה- הלכתי לקנות את המצרכים כי לא היה כתוב במרשם חצי קופסת שימורי תירס גמדי, טיפות עיניים ודיאט קולה.
החומרים לתבנית בגודל 23X33 ס"מ:
200 גרם חמאה או מרגרינה בטעם חמאה.
2 גביעי אשל או לבן.
100 גרם גבינה קשה מגוררת (קשקבל או מה שיש)
250 גרם קוטג'
250 גרם גבינה לבנה
מלח לפי הטעם
4 ביצים
2 כוסות קמח
1 שקית אבקת אפיה.
מחממים תנור ל-180 מעלות.
ממיסים במיקרוגל את החמאה (או המרגרינה), מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב.
יוצקים לבנית משומנת ואופים כ-30 דקות או עד להזהבה.
ספרו לי איך יצא :)))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
