רוחמה מתבוננת

קצת מחיי קהילות יהודיות בארץ הקודש תובב"א.

(יאמר שהקטע נוטה לפטרוניות מתנשאת משהו, רק לצורך הדגשת החוויות המוצגות בו)

תפילת מנחה של שבת היא אירוע מיוחד.

אצלנו בבית הכנסת היא תמיד מתחילה לפחות 5 דקות באיחור, אף אחד לא רוצה לגשת להיות חזן. מהסיבה זו, ומהסיבה שאני לא רוצה בעצמי שיבקשו ממני להיות חזן, (אני יושב מאד מקדימה מה שמאד מגדיל את הסיכוי לכך). אני גם לא רוצה שיבקשו ממני לפתוח את ארון הקודש. לא יודע למה, כנראה העיפות של כל השבוע והארוחה הכבדה שלפני התפילה, כל אלה גורמים לי לאחר לפחות 5 דקות לתפילה.

החזן עולה.

לתפילת מנחה של שבת יש מנגינה מיוחדת, מנגינה ש"מושכת את הסופים" של המילים והמשפטים. אם במקרה החזן קצת איבד את בטחונו העצמי הוא בטח יתבלבל במנגינה, וינגן מנגינה רגילה.

ואז...........

כל חכמי בית הכנסת יעזרו לו.

הם יגמרו כל משפט לפניו וינגנו את המנגינה בקול, כל משפט עד שהחזן יתעשת ויחזור למסילה, והתפילה תתנגן נכון.

בבית הכנסת שלנו אין חכם אחד, כולנו חכמים, כולנו נבונים כולנו מכירים את המנגינה על בוריה, כולנו עוזרים לחזן ביחד כדי שיחזור לתלם, וכולנו מסרבים לעלות להתחזן בעצמנו, כולנו.

בבבית הכנסת אצל ההורים של אשתי יש מניין לתפילת מנחה של שבת - בצהרים, יש גבאי מיוחד. הוא תמיד דואג שכולם ישירו את "אתה אחד.." במנגינה הלעוסה. הוא גם תמיד אומר לחזן: "אל תשכח לחזור אחר כך על הברכה שוב", כדי שלא יקרה חס וחלילה חס ושלום שהתפילה תתקצר.

הוא אחראי על המניין של הצהרים בגלל שהוא מארגן חוג תהילים מיד לאחר התפילה, מטבע הדברים עיקר משתתפי חוג התהילים הם מעדות המזרח, הם פשוט יכולים להרשות לעצמם שקריאת תהילים חשובה.

אם כן בבית כנסת "אשכנזי", אם כי, יאמר שהוא "מרכזי" - לכן יכול להיות שגם בני עדות המזרח יתפללו בו. מתפללים תפילת מנחה של שבת מנוסחת אשכנזית ,מושרת שיר אשכנזי - מבוצעם על ידי עדות המזרח, שבסך הכל באו לקרוא קצת תהילים בשבת.