::

אחד הידידים הכי הכי טובים שלי(אפילו החבר הכי טוב שלי,לפעמים),טס לאוסטרליה לפני שבעה וחצי חודשים. הוא דיבר הרבה על זה שהוא יטוס,ואף אחד לא ממש האמין,כי..כי הוא מדבר הרבה. אבל אז הוא באמת טס,אמר שזה יהייה בין חצי שנה לתשעה חודשים.

אממ..נקרא לו דודי,לצורך הפוסט הזה.

את דודי אני מכירה כבר כמה שנים,הכרתי אותו דרך הג'ינג'י,כי הוא החבר הכי טוב שלו, תמיד שמעתי את הג'ינג'י מדבר עליו,אבל אף פעם לא ממש ידעתי מי זה ולא יצא לי לראות אותו,עד החתונה של אח של הג'ינג'י, שם פגשתי את דודי פעם ראשונה. שמעתם פעם על אהבה ממבט ראשון? אז..זאת הייתה ידידות ממבט ראשון!

לפני שמישהו יתחיל עם השטויות שלו של אין כזה דבר ידידות אפלטונית בין גבר ואישה,אני אגיד לכם שיש,ואנחנו ההוכחה. אולי זה פשוט כי אף אחד מאיתנו הוא לא הטעם של השני,כך שאין בינינו אפילו טיפת משיכה מינית וזה אפילו די מגעיל אותי רק  לדמיין אותנו מתנשקים או משהו כזה, וגם עצם זה שכשהכרנו,יצאתי עם אחד החברים הכי טובים שלו,והוא יצא עם חברה שלי.

דודי הוא אולי הידיד היחיד שלי שלא נהייה ידיד שלי דרך זה שיצאנו ולא הסתדר אז נהיינו ידידים,או שמישהו ניסה לשדך בינינו ולא מצא חן בעינינו. אף פעם לא היה בינינו שומדבר רומנטי וגם לא מתח מיני.לא,דודי היה ידיד שלי מההתחלה,הכרנו בתור ידידים.  הוא לקח אותי למסיבת טבע הראשונה שלי,והכיר לי כל מני פאבים חדשים שבכלל לא שמעתי עליהם,הוא גם בדרך כלל מדבר הרבה יותר ממה שהוא מקשיב(לא שהוא לא מקשיב כשצריך,הוא פשוט מאוד אוהב לדבר על עצמו)

הוא קרא לעצמו "הידיד המגניב שלי",בגלל שהוא צחק עליי שזה כאילו יש לי קטגוריות של הידידים: יש לי את הידיד שהוא רק של צחוקים,יש לי ידיד של ללמוד ביחד,יש לי ידיד של פאבים ,יש את הידיד שאפשר לספר לו דברים רציניים ולהתייעץ'אבל הוא לא אוהב לצאת לאותם מקומות שאני,אז הקשר שלנו זה רק שיחות טלפון או מדי פעם לשבת לדבר אצלי בבית או אצלו, ויש את..דודי,שהוא פחות או יותר שילוב של הכול(חוץ מהלימודים, כי הוא לא לומד עדיין וגם כשכן-לא נראה לי שנלמד למשהו ביחד).

דודי יודע שהוא יכול להתקשר אליי בכל שעה,גם בשתיים בלילה סתם כי משעמם לו(והוא גם עושה את זה),ושהוא יכול לקפוץ אליי בלי הזמנה, סתם כי הוא היה בדרך חזרה מבלוקבסטר וזה קרוב לבית שלי,אז הוא מזמין את עצמו שנראה אצלי יחד סרט, והוא גם יודע שכשיש לו צרות עם הבחורות או כשהוא לא מפסיק להתגעגע לחברה שלו לשעבר ולבכות עליה-הוא יכול לבכות לי בטלפון ואני אקשיב למרות ששמעתי את אותם הדברים עליה כבר מאה פעמים.

כשדודי טס,באמצע אוקטובר,בדיוק כשהתחלתי את השנה הזאת באוניברסיטה,זה ממש ביאס אותי וחשבתי שיהייה ממש קשה. הייתי במסיבת פרדה שהוא עשה עם כל החברים שלנו בסופשבוע שלפני הטיסה שלו ותכננתי גם לבוא אליו ביום של הטיסה אבל זה לא יצא,והמתנת טיסה שהכנתי לו נשארה במגרה שלי. הייתי בטוחה שנשלח אימיילים כל הזמן וכל הטיול אני אדע בדיוק מה קורה איתו,כי תמיד אני יודעת מה קורה איתו.

אבל קרה משהו מוזר-לא דברנו בכלל:לא בטלפון,לא במסנג'ר או באייסיקיו ולא אימיילים.

כבר כמה מהחברים הטובים שלי היו בחו"ל ארוך בשנים האחרונות, ועם כולם הייתי בקשר כל הזמן הזה:כשנתי הייתה חמישה חודשים בדרום אמריקה,היא התקשרה כל חודש,והתכתבנו לפחות פעם בשבוע. אפילו כשלילוש טסה לתאילנד, בסה"כ לחודשיים וחצי -קבענו שיחות משותפות במסנג'ר מדי פעם. אז איך זה יכול להיות שדודי אמור להיות אחד הידידים הכי טובים שלי ולא היינו בקשר בכלל כל הטיול שלו?

זה פשוט יצא ככה. בהתחלה לא כתבתי לו כי לא היה לי את האימייל שלו ולא תפסתי את הג'ינג'י בטלפון כדי שייתן לי את הכתובת. אח"כ בדיוק הייתה התקופת מבחנים של סימסטר א' והייתי עמוסה ועסוקה וככה איכשהו יצא שכל פעם תכננתי וחשבתי לכתוב לו"מחר מתישהו"וזה לא יצא.אז נכון,אני לא בסדר,כי אני אמורה להיות הידידה הכי טובה שלו ולא שמרתי על קשר,אבל גם הוא יכל לכתוב לי והוא לא עשה את זה,וזה לא שהוא לא היה בקשר עם אף אחד,כי מדי פעם כשדברתי עם הג'ינג'י(ודאגתי כל פעם להתעדכן,לשאול אותו מה עם דודי,מה שלומו ומה חדש איתו ),הוא אמר שהם בקשר כל הזמן,שהם מתכתבים המון ושדודי אפילו התקשר אליו כמה פעמים.

לא נפגעתי,כי שוב:הרי גם אני לא עשיתי שום מאמץ,וגם יצא לי לדבר עם חבר אחר שלו,שאמר שאין לו שום קשר איתו בזמן הטיול,אז אולי הוא בקשר רק עם הג'ינג'י כי הם באמת די בלתי נפרדים.

האמת,שהרבה פעמים לא ממש הרגשתי בחסרונו,הייתי עסוקה בכל מני דברים אחרים ובמילא בתקופה שלפני שהוא טס,לא יצא לנו להיפגש כ"כ הרבה. אבל מדי פעם,פתאום היו רגעים שממש הרגשתי שהוא לא פה,בעיקר פעם בכמה שבועות,כשהייתי שומעת על איזה מסיבה טובה שלא היה לי עם מי ללכת אליה,או כששעמם לי ונורא רציתי לקפוץ  לפאב וכל מי שהתקשרתי אליו לא יכל,וידעתי שאם דודי היה פה,כבר מזמן היינו בבירה השלישית בשכונתי,כי דודי הוא ספונטני כזה(יש כאלה שיקראו לזה בשם אחר:משועמם):כמעט תמיד פנוי להצעות. אם משעמם לי,אני יכולה להתקשר אליו,גם באמצע השבוע בלילה ולשאול:"יש מצב לאיזה דרינק איפשהו?"ותוך עשר דקות אנחנו כבר נהייה בדרך.

ידעתי שהוא אמור לחזור מתישהו בקרוב,כי הג'ינג'י אמר לי שהתכנון זה מתישהו בין סוף מאי לאמצע יוני,ומצד אחד נורא חיכיתי כבר שהוא יחזור,אבל מצד שני,קצת חששתי מה יהייה ואיך יהייה. אם הכול יהייה אותו דבר,ניפגש,נדבר על מליון דברים כאילו דברנו גם אתמול ושלשום,או שאולי יהייה אחרת, כי בכל זאת,שבעה חודשים לא דברנו בכלל. גם לא ידעתי איך הוא יגיב,אם הוא יכעס עליי שלא הייתי בקשר,ואם בכלל אני אדע כשהוא יחזור.

אתמול,ב-12 וחצי בלילה עליתי לחדר שלי אחרי שסיימתי לראות את "צ'ק פתוח" (paycheck:סרט טוב,אגב. לא הכרתי אותו,סתם לקחתי אותו בדי וי די כי התחשק לי סרט מתח ,והאמת-הסיום שלו היה טיפה קיצ'י  לטעמי וגם קצת צפוי,אבל חוצמיזה, ממש אהבתי),אז אני בחדר שלי,אחרי שנגמר הסרט ופתאום רואה בפלפון שלי שתי שיחות שלא נענו,ושתיהן מאותו מספר,מספר שכבר המון זמן לא ראיתי מופיע על המסך של הפלפון שלי:דודי! פספסתי אותו בכמעט שעה,פשוט לא שמעתי את הצלצול(אולי זה הזמן להחליף את people are strange של ה-doors בצלצול אחר,כי הוא קצת חלש גם כשהוא על העצמה הכי חזקה). התקשרתי אליו והדבר הראשון ששמעתי זה:"עכשיו מתקשרים?!? הייתי ליד הבית שלך וחשבתי לקפוץ,אפילו ניג'זתי כמה פעמים,אבל לא ענית,אז חזרתי."

הייתי בהלם לשמוע את הקול שלו בכלל,ככה חוזר משבעה חודשים שלא שמעתי את הקול שלו. אמרתי לו שאני מצטערת שאני לא צורחת בשמחה,פשוט כל הבית שלי ישן ואני אעיר אנשים, אז הוא אמר:"יש לי המון מה לספר לך, אבל הבית שלך ישן,אז דברי אתי מחר"  "רגע רגע,מתי חזרת בכלל לארץ?" "אה,לפני שבוע,אבל הייתי צריך את השקט שלי קצת". זהו,אמרתי לו ברוכים השבים וניתקנו.

אני לא מאמינה שהוא חזר. כולם לא האמינו שהוא יטוס,וכשהוא טס חשבו שהוא בטוח יתקפל חזרה לפני שתעבור חצי שנה ובסוף הוא חזר רק אחרי שבעה וחצי חודשים. ממש הופתעתי ושמחתי לשמוע אותו,גם כי בכלל לא ידעתי שהוא כבר חזר, וגם כי זה סימן טוב:הנה ,הוא יזם,לא אני,הוא התקשר אליי,סימן שהוא רוצה לדבר,והוא גם אמר שיש לו המון מה לספר לי,מה שאומר שהוא כנראה רוצה לשבת כמו תמיד ולספר לי המון.

רק זה שהוא בארץ כבר שבוע ורק עכשיו מדבר אתי,היה אמור אולי לבאס אותי קצת או משהו,אבל אני הרי אפילו לא שאלתי אותו למה הוא לא דבר אתי קודם,הוא נידב את המידע בעצמו ואמר:"הייתי צריך קצת שקט",הגיוני,בטח לא היה לו כח לכל ההתנפלויות של כולם בשאלות וחקירות. אני מנחה שעם הג'ינג'י הוא בטח דיבר כבר ביום שהוא חזר,אבל אני בטוחה שחוץ מהגי'נג'י,הוא לא דבר עם אף אחד,או לפחות השתדל למעט כמה שיותר.

עכשיו אני רק מחכה שניפגש,לראות איך הוא השתנה(למשל הידיד האחרון שלי שטס לטיול מגולח עם שיער קצוץ,חזר מזוקן עם שיער יותר ארוך משלי),ומה יש לו לספר לי(הרבה על כל הכיבושים שלו של תיירות שוודיות,אני בטוחה).

העיקר שהוא פה ואולי סופסוף שוב יהייה לי עם מי לשבת בפאב סתם באמצע השבוע בלי תכנון מוקדם כשמשעמם. אבל למה הוא חזר דוקא בשבוע הכי הכי הכי עמוס שלי בכל השנה הזאת? שלושה מבחנים ושתי עבודות הגשה בשבוע אחד!