בזמן האחרון לא כתבתי פה הרבה בכלל, כמו הרבה סטודנטים אחרים- גם אני תקועה בתקופה של המיבחנים- הרבה יותר מדי מיבחנים, והרבה פחות מדי זמן, אז הגיע הזמן לחרוש ולחרוש ולחרוש.
כל יום אני שמה שעון מעורר לשמונה בבוקר, כדי לקום מוקדם ולילמוד כל היום, וכל החדר שלי עמוס בספרים פתוחים ומאמרים מפוזרים.
אז אתם בטח חושבים שהסיבה שלא כתבתי פה הרבה זמן זה כי קברתי את עצמי בלימודים...
אז זהו,שלא!
אבל זה ממש לא אשמתי, אני פשוט חולה- נורא חולה.
זה לא מחלה שאפשר למות מימה, כתבתי שהיא קטלנית פשוט כי היא יכולה ליגרום הרבה נזק. זה גם לא מחלה שיש בה חום גבוה, או כאבים (חוץ מכאב עיניים וישבן- הסבר בהמשך הפוסט),
זה גם לא ממש מדבק, בעצם- אני לא חושבת שזה מדבק אם אני אשתעל על מישהו, אבל עם מישהו יהייה אצלי הרבה זמן- הוא עלול להידבק.
בקיצר,כבר בערך שלושה שבועות שאני חולה בזה וזה לא ממש עושה סימנים של החלמה מהירה, וזה הורג אותי.
בקיצר, הסיבה שלא כתבתי פה, וגם שלא למדתי כלום זה ש-
אני חולה במחלת העצלנות!!!!
היה לי את זה כבר כמה פעמים בחיים(כמו למשל לפני הבגרויות)-אבל לא בכזאת עוצמה. מאז שהסתיימה השנה באוניברסיטה,והתחילו כל המיבחנים, אני אמורה לחרוש,אבל אני פשוט לא יודעת איך, כי אף פעם לא הייתי מאלה שלומדים לפני מיבחנים. נהייתי ממש עצלנית- קמה בצהריים, רואה טלביזיה ומיתבטלת במיטה (מכאן הכאבי עיניים והישבן), טו נו- עם גיחות מדי פעם לים, או לפאב או לחברים, אז כניראה שהמחלה הזאת לא מיתפשטת על כל תחומי החיים, רק על חלק...
אבל יש לי אחד המיבחנים הכי רציניים שלי שבוע הבא, עם המון חומר ליקרוא, אני חייבת לילמוד, איך אני עושה את זה? הצילו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
