המחשב שלי עדיין לא עובד (לפחות באתרים ישראליים, תופעה די מוזרה) אז אני אמשיך לעדכן מהמחשב של אח שלי פעם בשנתיים בערך =/
לצערי לא נבחרתי למועצת תלמידים. אין לי ממש מה לעשות בעיניין הזה. בהתחלה חשבתי שאני אוכל להיות פעילה אבל אז אמרו לי שהפעילים לא מחליטים כלום אלא רק משתמשים בהם כשצריכים עוד אנשים... מה שבטח יקרה לעיתים רחוקות... =/
אבל חפיף... כמו שאמרתי, אין לי מה לעשות.
אתמול דיברתי סוף סוף עם היועצת. אני לא ממש רוצה לכתוב מה היה ועל מה דיברנו אבל זה היה באמת די נחמד והיא קבעה איתי פגישה ל-1.12 =]
אתמול לא יצאתי. שוב. ואני לא אומרת את זה בקטע רע. ממש ממש לא. אני לא אוהבת לצאת.
היום בבוקר התעוררתי ואז אבא ואח שלי הלכו לסרט ואני נשארתי ועזרתי לאבא במשהו שהוא ביקש ממני לעבודה שלו. לא ידעתי שזה מה שאני אעשה כמעט כל היום =/
בערב לפני בערך שעתיים הלכתי עם אבא לקנות ספרים. קניתי את הספרים: "מלאכים ושדים" ו"במרחק נגיעה". אני עדיין לא יודעת איזה ספרים אני אקח לטיול מחר.
לפני כמה ימים קניתי את הספרים: "חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן" ו" עוד יום אחד". בינתיים קראתי רק את "חמשת האנשים שתפגוש בגן עדן" שהיה מושלם פשוט. הוא עבר לי כל כך מהר. יותר מידי מהר.
מחר בלילה (ב-1 בלילה שירפו האנשים שהחליטו על השעה) אני נוסעת לטיול שנתי ל-6 ימים. נשמע נחמד, אה?! אז זהו, שלא!
אני כל כך לא רוצה לנסוע. הטיול נשמע מעאפן.
ביום הראשון אנחנו עושים מסלול של 7-8 שעות של עלייה (ממש קשה) על הר ואחרי זה ישנים בשטח. בלי שירותים ובלי מקלחת אחרי מסלול כל כך ארוך. איכס.
ביום השני והשלישי אנחנו ישנים במאהל בדואי. זה עוד איכשהו בסדר.
בימים האחרים אנחנו ישנים באכסניה שלפי מה שאמרו ממש ממש טובה בירושלים. שזה אחלה. רק חבל שזה בירושלים. לא אוהבת את העיר הזאת. לא ברור כל כך למה. מאז שהייתי קטנה אני לא אוהבת אותה.
אבל למרות כל הדברים האלה אני אסע לטיול כי אני מכירה את עצמי ואחרי שאני אשמע את כל החוויות של חברות שלי משם אני אוכל את הלב.
ב24.11 יש לבת דודה שלי תמר יומולדת. לאחרונה אני ממש ממש אוהבת אותה, יעני יותר משאהבתי פעם. היא תיהיה בת 8 ואני חושבת שככל שהיא גדלה אני יותר אוהבת אותה. היא כל כך חמודה. דוגרי היא בת-בן. אח שלי קורא לה תומר =] אבל היא כל כך חמודה.
היום אמא שלי דיברה עם דודה שלי ואז תמרי ביקשה אותי ואז היא אומרת לי בכל קצת עצוב כזה: "את לא תיהי ביומולדת שלי?" ואני אמרתי לה שלצערי לא ושתאמין לי שזה הדבר הראשון שחשבתי עליו כשנתנו לנו את התאריכים של הטיול השנתי.
והיא כל כך שמחה ואמרה: "באמת?!?" מתה על הקטנה הזאת!
היא אמרה לי שהיא תחכה לעשות מסיבה כשאני אחזור. חמודה שלי! אוהבת אותה כל כך!
וזה לא אומר שאני לא אוהבת את האחיות שלה. כי אני כן. לכל אחת שם יש את הקטע שלה איתי.
קרן הגדולה, בת 17, לומדת איתי בבית ספר אז אפשר לדבר איתה עם לימודים ובגרויות והיא יכולה לעזור לי אם אני צריכה וכל זה.
עם יעל, בת 15, תמיד היה לי קשר טוב כי למרות שהיא קטנה ממני בשנה אני תמיד יכולתי לדבר איתה על הקול ולהיות כמו האחות הגדולה שלה.
נועה, בת 12, כשהייתה קטנה תמיד קנאה שאני עם יעל והיא אוהבת אותי מאוד, לא בקטע של להתלהב או משהו פשוט אני יודעת שכשהיא תיהיה בבית ואני אהיה שם היא תמיד תוכל להיות איתי.
מממ אז זהו... מחר בוחן במתמטיקה Wish me luck
אוהבת המון,
-מיכל-
נ.ב
צריכה להישאר ערה עד 12 וחצי כדי לראות האוס.
בזמן שהיה האוס בשעה הרגילה אני עזרתי לאבא בעבודה. גררר. מזל שהוא מעריך את זה =]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
