(גררר כתבתי עכשיו פוסט ארוך והוא נמחק =[)
אני רוצה לישון. אבל אני לא יכולה. צריך ללמוד עוד הסטוריה. לנסות להכניס עוד דבר אחד לראש.
ברור לי ששום דבר לא יכנס עכשיו אבל... אני צריכה להרגיש שניסיתי.
אני יודעת שודאות שאם היה לי עוד יום ללמוד למבחן הזה הייתי מקבלת אפילו ציון טוב. החומר מעניין. אין יותר מידי חומר למבחן הזה. באמת שאני חושבת שהייתי יכולה.
אבל אין לי עוד יום. עוד פעם לא למדתי לקח. תמיד ללמוד ביום האחרון.
כנראה שמשהו דפוק בי אם אחרי כל כך הרבה מבחנים אני לא לומדת לקח.
חזרנו לבית ספר היום.
לא היה כיף במיוחד. הרגיש כמו חזרה מחופש גדול.
לא היה משהו מיוחד.
שעתיים ספרות- קיבלתי 80 במבחן. ציון סבבה אבל ביחס ל90+ של שנה שעברה זה עלוב.
שעתיים הסטוריה- שעה ראשונה אמנון הכין אותנו למבחן. שעה שנייה אמנון עשה איתנו שיחה על הטיול שהוא עשה בירושלים. תאמינו לי השיעורים האלה הם השיעורים הכי מעניינים. באמת.
3 שעות מתמטיקה- מממ נקסט
תעבורה- ראינו תוכנית של חיים הכט- "רישיון להרוג". אני יודעת שהסרטים שמראים לנו אמורים לגרום לנו לקחת את עצמנו בידיים ולהיות ממוקדים רק בכביש וכו', אבל אצלי זה עושה תהליך אחר. זה גורם לי פשוט לא לרצות לעשות רישיון. לא רוצה לקחת אחריות כל כך גדולה. וזה לא קטע של לבחור בדרך הקלה אלא זה פשוט פחד. אם חס וחלילה יקרה משהו כשאני אנהג, ואני אפגע במישהו זאת תיהיה צלקת לכל החיים. אשכרה דבר שילווה אותי בכל רגע.
בדרך לבית ספר היום התחילה לכאוב לי הברך. אבל ממש לכאוב. בקושי יכולתי ללכת. אחרי כמה דקות זה עבר אבל בהמשך היום זה חזר. עד עכשיו זה כואב. מעניין אם זה ימשיך לכאוב =/
לאחרונה התחלתי לדבר עם חדוה (היא הייתה המטפלת שלי כשנולדתי ואני בקשר איתה עד היום) במסנג'ר. זה ממש נחמד. עדיף בהרבה מלדבר פעמיים בשנה ולהיפגש פעם בשנתיים בערך.
היא עשתה טעות והמליצה לי על סדרה- "אד". מבחינתי זה ממש לא טעות, הרי אני אוהבת להתמכר לתוכניות אבל אמא שלי שונאת את זה חחח אבל אין לה מה לעשות.
קיצר היום אחרי שלמדתי כמעט כל היום פרשתי לראות "אד" והיה פרק כל כך יפה.
למה הבנים חייבים להיות כל כך מושלמים בסדרות ולהיות להפך במציאות!? =/
שרון וקרין עברו היום תיאוריה! אני כל כך שמחה בשבילן!
ממש הייתי גאה בהן!!! הן אשכרה עבדו קשה, מגיע להן שעברו!
יום רביעי מבחן בביולוגיה. הפעם אני אתחיל ללמוד כבר מחר. כדי לא לשפל. לא האמנתי שאני אגיד את זה אבל- החומר בהסטוריה כרגע יותר קל מהחומר בביולוגיה!
פאק, הנה משפט שלא חשבתי שאני אגיד בחיים.
אח שלי, איל (23) בארץ בביקור מפריז והוא ואח שלי (אלון, 21) כל הזמן מתגרים אחד בשני בצחוק.
זה כל כך מצחיק. אני נהנת מכל שנייה שזה ככה.
זה ישמע מטומטם כי אתם לא מכירים אותם אבל נגיד היום בארוחת צהריים:
אלון אוהב שניצלים דקים ואיל לקח לו את השניצל הדק אז אלון רצה לקחת את השניצל אבל איל בידיוק שם קטשופ על השניצל וצחק כי אלון לא אוהב קטשופ ואין מצב שהוא יקח עכשיו את השניצל.
אז אלון לקח פלפל, שפך על השניצל של איל ותוך כדי אמר: "ככה יהיה לך טעים". שם התחיל ממש להיות מצחיק
לאלון היה כבר אורז בצלחת אז איל שם את השניצל עם הקטשופ על האורז של אלון... עכשיו גם את האורז אלון לא יאכל.
אז אלון לקח את כל האוכל שעל הצלחת שלו ושם בצלחת של איל עם האורז (איל לא מת על אורז).
אני כל כך צחקתי!!! ברגעים כאלה אני כל כך אוהבת אותם!
אם זה ככה אין לי בעיה שאיל ישאר פה. =]
אמממ באוירה אופטימית זאת,
לילה טוב,
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
