אני כבר כל יום בוכה.
פעם זה היה "תעשי מה שאת יכולה כי זה מה שאת יכולה לעשות". מה קרה לזה עכשיו?! למה נראה כאילו הדרישות הרבה יותר גבוהות עכשיו?
מצטערת! לא יכולה לשבת ללמוד כל היום תנ"ך. לא יכולה!
מה אתם רוצים שאני אעשה עם זה?!
אני עושה כמה שאני יכולה ואם כמה שאני יכולה זה לא הרבה... תקפצו לי! זה מה שאני יכולה לעשות כרגע!
אתם לא יודעים איך אני מרגישה ואין לכם מושג מה עובר עלי (את זה רק אני יודעת).
אז צאו לי מהוריד, תנו לי לעשות את ההחלטות שלי לבד ותנו לי לשאת בתוצאות!
אם אני נדפקת זאת הבעיה שלי.
לא טוב לכם?! תעיפו אותי מהבית... אולי בחוץ יהיה יותר טוב!
נמאססססססססססס
-מיכל-