אני לא אוהבת לראות את אבא ככה.
לראות אותו עייף וכל כך מתוסכל.
הוא צודק. מרוב עצים לא רואים את היער.
מרוב שהם מנסים לשכלל את השיטות שלהם, הם עושים בידיוק ההפך.
הם לא מבינים שאנשים בני 50+ לא נולדו עם מחשב ביחד.
אז לצערי במקום ללמוד למועד ב' של המתכונת שלי בהסטוריה הייתי צריכה להיות צמודה אליו כמעט שעתיים ולעזור לו.
חבל שהוא לא נותן לי ישר לעזור לו. לפעמים הוא חושב שהוא יודע מה הוא עושה, אבל הוא טועה ולא נותן לי לעזור לו. כנראה פוגע לו בכבוד או משהו כזה.
לפחות זה עבר.
עכשיו אני אלמד עוד קצת הסטוריה.
מחר יש לי שיעור פרטי על הבוקר.
ואולי יותר מאוחר אני אפגש איתו והוא יעזור לי ללמוד הסטוריה.
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
