זה לא שאני מתלוננת. ממש לא.
סך הכל יש לי עבודה ואני מספיקה לעשות את רוב הדברים שאני רוצה.
התחלתי לעבוד ב-26.6 בחנות ספרים שאח שלי עבד פעם.
יש שם שני בוסים: בן ובת.
הבן נחמד, אבל אישתו (הבוסית) ממש ממש מעצבנת. היא קרה כזאת... משהו מוזר.
בנוסף להם יש שם עוד עובדת מבוגרת שעובדת שם הרבה זמן כבר. היא נחמדה.
ביום הראשון שעבדתי שם היא לא הייתה, אבל אתמול כן. היא באה ושואלת אותי מה קורה אז אמרתי לה שבסדר כזה.
ואז כשהם הלכו אז היא אומרת לי: "עכשיו הם הלכו את יכולה להגיד באמת מה קורה".
היא הסבירה לי שכהבוסית שם תמיד חייבים להראות עסוקים, גם כשאין מה לעשות.
דוגרי כבר שמתי לב לזה אבל זה חמוד מצידה להגיד לי.
כשהבוסית נכנסה היא כזה: "תיראי עסוקה תיראי עסוקה" כאילו אמא נכנסת בזמן שאתה עושה משהו שאסור =]
הבוסית המפגרת אומרת לידי לבעלה או לעובדת השנייה: "תתנו למיכל לעבוד חבל שנשלם לה סתם" או משהו בסגנון... ואני חושבת לעצמי: אני פאקינג לידך!!!
בכל מקרה, הבעיה בעבודה היא שאין הרבה עובדים אז אני לא ממש יכולה ללכת נגיד לכמה ימים לדודים שלי או משהו כזה.
אני אנסה לסדר לי בכל זאת זמן לטיולים וכאלה.
אתמול בערב הייתי במופע סיום שנה של הסטודיו לריקוד של בת דודה שלי ושל כמה חברות. היה יפה, אבל ממש ארוך.
כמה אני מתחרטת על שלא למדתי משהו כזה כשהייתי יותר קטנה. לאו דווקא ריקוד... משהו שצריך להתחיל כשקטנים...
עכשיו, אם אני ארצה ללמוד משהו מסוים רוב הסיכויים שאני גדולה מידי =/
אחרי זה הלכתי עם דודה שלי ובנות דודות שלי לארומה והיה נחמד =]
היום בערב יש מסיבת סיום ופרידה מהמחנכת שלנו =/
איזה עצוב זה... זה כל כך מבאס ודפוק!
נראה מה יהיה שם...
אני צריכה להכין לשם כדורי שוקולד P=
מוכנה להתערב שהיא נתנה לי להכין כדורי שוקולד בכוונה =]
יום טוב,
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
