הייתי אמורה להתעורר היום לעבודה ב-7 וחצי. ב-7 ורבע התעוררתי. וראיתי שאח שלי בחדר לוקח דברים מהארון. התהפכתי כי שמתי שעונים מעוררים.
שעון אחד צלצל.
שעון שני צלצל. באתי לשים שיצלצל שוב, ונרדמתי.
חלמתי שאנחנו בטיול בית ספר כזה בבריכה.
ילד מהכיתה שלי ניסה לגנוב לי מהתיק את הארנק וראיתי את זה וממש התעצבנתי.
ראיתי שלידי שתי חברות שלי שפעם רבו יושבות כזה יחד.
דיברתי עם חברה שלי ואמרתי לה להסתכל על 5 האוטובוסים של השכבה שלנו שבאים אחד אחרי השני כי הם נראים כמו רכבת.
בשנייה שאנחנו מסתכלות הרכבת נתקעת על שפיץ של הר והאוטובוס מתפרק.
אנחנו נבהלים מתחילים לקחת בקבוקי מים (כי זה היה מן מדבר כזה) ורצים לאוטובוס.
בדרך לשם יש כפר ערבי כזה שפתאום איבדתי את הדרך בתוכו.
חזרתי אחורה וראיתי אחד בגיל שלי מהאמבולנס שגם איבד את הדרך. אז חזרתי ביחד להתחלה וניסינו לחזור שוב. כל הדרך הלכנו יד ביד.
פגשתי שם את בת דודה שלי משום מה.
למקום של השכבה לא הגעתי.
הגעתי הבייתה לפנות בוקר וראיתי שמחזירים באמבולנס מורה אחת, שהייתה בחטיבה, לבניין שלי אז צעקתי לה מהחלון: "כמה ילדים מתו?" היא ענתה: 4
שאלתי מי והיא ענתה שהיא לא יכולה להגיד שמות.
אחרי זה הייתי במסדה ולשם הגיע חברה שלי שלמרות שכולנו מדברים על סף בכי היא נתקעת בדלת והצליחה להצחיק את כולנו.
זה היה אחד החלומות הכי מפורטים עם היגיון שהיו לי בחיים.
אבל באסה,
שבגלל זה איחרתי לעבודה.
התעוררתי ב-8:34 וב8:38 כבר הייתי בחוץ.
בדרך לעבודה הבוסית מצלצלת... אמרתי שאני בדרך. היא אמרה לי שלא משנה שאני אבוא כבר בערב.
איזה פאק!
אסור לעשות עוד פאשלה.
מקווה שהם מעריכים אותי לפחות על הדברים שכבר עשיתי =/ גרררררררררר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
