אני רגילה שהרבה פעמים בחופשים אין ממש קשר עם הרבה מהחברות.
באמת שאני רגילה לזה.
אבל לא ככה.
לא כמו החופש הזה.
עם חברה אחת לא נפגשתי לדעתי מסיום הלימודים. מהגרות האחרונה, כלומר מה18.6. 46 ימים.
יחסית לחברה טובה זה די הרבה ימים.
כשחושבים על זה... את הבוסים שלי בעבודה אני רואה יותר. ואותם אני שונאת.
את רונה ראיתי לפני אמממ שבוע נראה לי וזה היה ל-10 דקות.
את אלמוג ראיתי השבוע, אבל לפני זה לא אותה כל החופש הגדול אני חושבת.
את קרין לא ראיתי כל החופש.
את שרון... טוב, אותה נעזוב... פשוט עניין שמטריף אותי.
ראיתי את הידידים מבאר שבע יותר!!!
מבאר שבע!
וכנ"ל לגבי החברות מירושלים!
פשוט לא הגיוני!
וזה החופש הגדול האחרון... ברור, יש עוד חופש לפני הצבא (שעליו אני עוד צריכה להגיד משהו עוד מעט) אבל זה לא חופש גדול שאני רגילה אליו בין שנת לימודים אחת לשנייה.
עצוב לי שזה ככה, באמת באמת.
בקשר לחופש שבין הבית ספר לצבא.
בעיקרון התאריך גיוס שלי הוא ה9.2.09, מה שאומר שיש לי שמונה חודשים בין הבית ספר לצבא.
אני יודעת שזה ישתנה עוד מיליון פעמים אבל בינתיים נתייחס לזה ככה.
הקרובים מקנדה הזמינו אותי אליהם לקנדה. אני כנראה אנצל את ההזמנה הזאת.
אני רוצה להיות בקנדה הרבה ואמא אמרה שאני לא יכולה להנתחל אצלם והציעה רעיון שאני אהיה בקנדה לחודשיים אצל איזה משפחה יהודייה שאני אעזור להם או משהו בסגנון.
זה ממש הפתיע אותי שאמא שלי הציעה לי להיות שם לחודשיים =]
הלוואי שאני אעשה כזה דבר! הלוואי הלוואי הלוואי
עד אז... יש הרבה הרבה זמן...
השנה הזאת... אוף, אין לי כוח אליה.
יהיה טוב אבל נכון?
-מיכל-
נ.ב
אני לא מאמינה שעוד לא כתבתי על הביוטופ ועל הפגישה בעזריאלי... זה יבוא בהמשך...
אה, וקנו לי מחשב חדש שאני אקבל ביום שני או שלישי =]
איזה יופי =] אני אוכל לשחק סימס שוב =]