היום ניפגשתי עם ידיד שלי. הוא מתגייס ביום שני והוא הביא לי את הקלסר שלו בספרות כדי שיקל עלי שנה הבאה.
ישבנו קצת מתחת לבית שלי ודיברנו.
באיזשהו שלב סיפרתי לו על החופש שלי ועל הצביעות שתבוא כשכולנו נחזור לבית ספר.
הוא אמר שכתוב משהו על זה בסיכום לסיפור שהוא למד: "התפסן בשדה השיפון".
בסיכום כתוב ככה: "אין מקום לאהבה, האהבה מזוייפת, נקנית בכסף או חסרת סיכוי".
נכון או לא?
אני חושבת שכן.
החופש כמעט נגמר ונשארו די הרבה דברים לעשות:
לסיים עבודה במתמטיקה, להתחיל עבודה בספרות, לקרוא ספר באנגלית.
יש שני ספרים באנגלית שאני רוצה אבל את שניהם אין בארץ. נראה לי אני אזמין מהאינטרנט ואחזיק אצבעות שזה יגיע מהר. די מבאס...
התחלתי להשלים עם חלק מהדברים שקורים:
ריבים עם אנשים, לא להיות בקשר עם אנשים...
אני צריכה להבין שהדברים האלה קורים כל הזמן וחבל לנסות להחזיק אותם אחרת אם הם כל הזמן חוזרים להיות גרועים.
אני חושבת ששנה הבאה אני אחזור לקרוא ספרים בבית ספר- אין צביעות, אני רק נהנית ובעיקר- אני לא מפסידה שום דבר כמו שחשבתי שאני מפסידה כל ההפסקות שנה שעברה.
למה לטפח קשרים אם אני יודעת מה יצא מהם בסוף?
מתברר שיש לי רק חברה אחת או שתיים שמוכנות לעשות משהו למען הקשר.
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
