אני באמת לא מאמינה שזה נגמר.
החופש הכי גרוע שהיה לי בחיים.
לא בגלל שקרה בו אסון או משהו נורא, אלא פשוט בגלל שלא הרגשתי שאני בחופש גדול לשנייה אחת.
זה די מבאס.
הכל בגלל העבודה המפגרת הזאת. בסופו של דבר אני די שמחה שעבדתי כי קמתי כל יום בשביל משהו, התנסיתי בדבר חדש, הכרתי אנשים, אפילו קיבלתי הנחות... אבל זה לקח ממני את החופש וזה חבל.
ועכשיו, במקום ללכת לבית ספר עם כוח אני הולכת כאילו לא היה חופש בכלל כאילו זה המשך ישיר של כיתה יא'.
היו שני דברים כיפים שבחופש הזה:
1. הפגישות עם הקרובים הקנדים שלי!
2. הביוטופ
כל כך נהנתי בשניהם.
עם הקנדים היה קשה לדבר והכל, אבל ביום האחרון דיברתי איתם אנגלית והיום ב4 לפנות בוקר אפילו התכתבתי איתם במסנג'ר.
הם שאלו מתי אני אבוא אליהם... כרגע זה נראה כאילו אין סיבה אפילו שאני לא אהיה אצלם בקיץ הבא.
הלוואי ששום דבר לא יפריע לזה.
מהביוטופ נהנתי... הכרתי את גבי מבאר שבע ואנחנו בקשר מאז. מתכתבים במיילים. מרגישים כאילו מכירים כבר שנים.
זה כיף.
בלילה שבין רביעי לחמישי ישנתי 4 שעות. ב-6 וחצי בבוקר ההורים שלי העירו אותי וב-7 וחצי הגעתי לחולון לעשות תיאוריה.
בגלל שזה היה היום האחרון לתיאוריה הישנה ובגלל שזה היה יום אחרי שביתה היו מלא מלא מלא מלא מלא אנשים.
ב-7 וחצי כשפתחו את הדלתות היה פשוט מטורף! אנשים התנפלו על הדלתות כמו חיות.
אני הייתי צריכה ללכת לדואר הצמוד ולשלם על התיאוריה. הסניף הזה כל כך קטן והיו דחוסים שם איזה 50 אנשים... עמדתי בתור הזה שעה. רק כדי לשלם חיכיתי שעה. פגשתי בדואר ילדה אחת מנתניה שקוראים לה גם מיכל, איתה ביליתי שם כל היום.
כשיצאנו מהדואר רצינו להיכנס, אבל אמרו לנו שלא מכניסים יותר כדי לעשות תיאוריה כי יש למעלה מלא מלא מלא אנשים.
אבא שלי אמר לי להישאר שם ולא ללכת. אז חיכינו. אחרי די הרבה אמרו שמכניסים שוב.
עליתי לקומה השנייה כולי רועדת מהתרגשות. ועכשיו מה? צריך לחכות בתור כדי לקבל מספר.
גם זה לקח איזה שנה.
ועד שהגיע המספר שלי עוד שנה.
ואז נכנסתי.
התחלתי את התיאוריה. אמרתי לעצמי לסמן כל שאלה שאני לא מצליחה בנקודה קטנה בצד.
אני מסמנת נקודה, ועוד אחת, ועוד אחת...
היו לי 14 שאלות מתוך 30 על תמרורים שזה ממש ממש טוב, אבל כל שאר השאלות היו לי די קשות. שאלו על צמיגים, החלפת גלגל ועוד כל מיני שאלות שלא נתקלתי בהם בחיים שלי.
יצאתי משם ב-1.
5 וחצי שעות אחרי שהגעתי לשם.
מילא הייתי עוברת אז כל השעות האלה היו שוות.
לא עברתי. נכשלתי. ולא סתם נכשלתי. היו לי חמש טעויות. עדיף שהייתי נכשלת ב-29 שאלות והעיקר שלא יהיה הכמעט עובר הזה.
משם אבא הסיע אותי לתל אביב כדי לקחת את הספרים שהזמנתי מחו"ל.
מתל אביב הגעתי הבייתה והתקלחתי אחרי שכל היום מתחככים באנשים מזיעים זה די נחוץ.
הלכתי לעבודה.
חזרתי, התקלחתי שוב ונסעתי עם ההורים ועם בת דודה שלי לירושלים לראות מן תערוכה כזאת במגדל דוד. היה די נחמד.
ישנתי כל הדרך חזרה הבייתה וכשהגעתי הבייתה לקח לי בידיוק חמש דקות כדי להיות ישנה במיטה =]
ישנתי 11 שעות =] =] =]
וזהו...
מחר חוזרים לבית ספר. לצביעות ולסתכול.
זה מה שאני אזכור מבית ספר?
בכל מקרה, שיהיה לכולם שנה טובה ובהצלחה בלימודים,
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
