זהו... כיתה יב... לא יהיה עוד יום ראשון ללימודים.
היה אממ מוזר, מבלבל, משמח, מבאס...
כל כך הרבה דברים ביום אחד.
קודם על ההרגשה הזאת של "אני שמיניסטית?" זה פשוט לא הגיוני! ברצינות... זה ל-א ה-ג-י-ו-נ-י!
אז הגעתי לבית ספר עם יעל (בת דודה שלי שהתחילה היום ללמוד בתיכון שלי בכיתה י'), שני ועם רונה שהחליטה שהשנה היא הולכת איתי לבית ספר מוקדם.
רונה ואני הלכנו לכיתה שלנו כדי לשמור לנו שולחן. אני בחרת את השולחן בשורה הראשונה באמצע (אני לא באמת כזאת חנונית זה פשוט יותר נוח לי כי אני לא רואה במה אחרים מתעסקים) ורונה בחרה (כמובן) את השולחן שבו הכי מרגישים את המזגן.
אחרי זה הלכנו לטקס שהיה באולם ספורט.
אני אוהבת את הטקסים האלה כי שם פשוט מרגישים את תיכון מטרו ווסט.
כשאומרים "שכבת י'" אז שכבת י' (החדשה והתמימה) מוחאת כפיים. כשאומרים "שכבת יא'" אז הם צורכים במאמץ לעשות רושם.
וכשאומרים "שכבת יב'" אז באמת יש באלגן... צעקות ומחיאות כפיים. אין. אני כל כך אוהבת את זה.
את ההרגשה כאילו אנחנו מגובשים.
אחרי הטקס היה צילום שכבתי ושלוש שעות עם המחנכת החדשה שאגב ממש נחמדה. אני באמת שמחה שהיא המחנכת שלנו. לפחות כרגע. מקווה שאני לא אתחרט.
כשהיא ראתה את הפתק ששמתי על השולחן היא אמרה לי: "אם את לא היית שמה פתק אני הייתי שומרת לך את השולחן" כי בפגישה האישית אמרתי לה שאני רוצה לשבת בשורה הראשונה.
אחרי זה היה צילום כיתתי ואז שעתיים אזרחות.
המורה היא קשוחה. פשוט ככה. אי אפשר להגיד את זה אחרת.
אולי היא תעשה קצת סדר בכיתה שלי. מקווה.
כבר יש שיעורי בית.
עוד 10 ימים יום הולדת P=
היום שיעור נהיגה ראשון על ידני. מעניין איך יהיה
שיהיה לכולם בהצלחה בלימודים!
-מיכל-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
