האמת היא שחזרתי מפולין כבר ביום חמישי לפנות בוקר, אבל עוד לא הספקתי ממש לכתוב פה בבלוג.
אז איך היה?
מעולה! פשוט מושלם!
כמובן שהיה עצוב במחנות אבל ממש מצחיק בין לבין.
במחנות היה מזעזע וכל כך עצוב, אבל להפתעתי כמעט ולא בכיתי ואין לי שמץ של מושג איך זה קרה דווקא לי.
זה לא שלא הייתי עצובה. הייתי מאד מאד אבל זה לא הגיע לרמה של דמעות.
אני "מתרצת" את זה בעובדה שלא חידשו לי הרבה. זה לא שעכשיו גיליתי שהשמידו מיליוני אנשים אלא רק עכשיו ראיתי איפה זה קרה. לא יודעת... באמת שלא.
חוץ מזה לירון, רונה ואני הצלחנו להסתדר די טוב ביחד 8 ימים שזה מאד משמח אותי =]
אה, ואני שמחה להודיע רשמית שבעיית הגעגועים שלי עברה!!!
כמובן שהתגעגעתי מאד מאד הבייתה, אבל לא בכיתי וזה מעולה =] אני ממש גאה בעצמי.
כשחזרתי הבייתה קיבלתי את המנילה שלי ויש שם תפקידים די טובים. ביום שלישי הקרוב אני אמורה ללכת למיונים למודיעין, אבל אני חושבת שאני אוותר על התפקיד המסוים הזה.
בכל מקרה... פוסט תמונות יבוא בהמשך...
יש הרבה תמונות להעלות (צילמתי 600... ברור שאני לא אעלה את כולן אבל צריך לעשות תהליך סינון =]).
כיף לחזור.
התגעגעתי כל כך להורים שלי, לאח שלי ואפילו לשיחות איתו... אנחנו אמורים להיפגש בקרוב.
מעניין איך זה יהיה (אני מהמרת שהוא הולך להתאכזב... ובגדול... אבל שיהיה!)
-מיכל-