לא עידכנתי מתחילת החודש וכבר החודש כמעט נגמר.
אז אני אתחיל מהמקום שבו סיימתי – הטיול השנתי.
בסופו של דבר אחרי הרבה התלבטויות וויכוחים יצאתי למסלול הקשה בלי החברות הטובות שלי. רוב המסלול הרגשתי די לבד והיה די מבאס אבל הסתדרתי. היה באמת קשה ומאד מאד מיותר. אני פשוט לא מבינה את הטיולים האלה שכל מה שעושים זה הליכות של שעות עם אותו נוף, עולים על הר, נשארים שם כבר זמן כדי לסדר את הנשימה שהלכה לך בעלייה להר ואז יורדים את ההר לאט לאט כדי לא להחליק. זה מחרפן אותי. המסלול הקשה היה מסלול של 9 קילומטרים בערך ויצאנו מרעננה ב-3 וחצי בלילה בזמן שהמסלול הקל יצאו ב-6 וחצי בבוקר ועשו מסלול קצר יותר.
הכי מתסכל היה ששאלנו את המדריכה שלנו (נגה) מתי מגיעים והיא אמרה שעוד לא עברנו חצי... וזה אחרי שעות שאנחנו הולכים. לקראת סוף המסלול שמענו בנות צועקות לנו מלמטה והבנו שאלה הבנות מהמסלול הקל ואני כולי מתה מגעגועים ומקנאה שהן ביחד ואני לבד התחלתי ללכת עם הבנות האחרות ממש מהר ואנחנו בירידה!!! זה היה די מצחיק... כל כך שמחתי לראות אותן. לקראת סוף המסלול הלכתי עם המחנכת שלי ודיברנו על שטויות והיה ממש נחמד ואז הגענו למקום שבו ישנו בלילה – מקום ריק חוץ מברזים ושירותים כימיים (אפשר להגיד שזה צ'ופר?!).
בנינו אוהלים (אני ישנתי באוהל לבד), אכלנו ארוחת ערב ובעיקר צחקנו ואחרי יום כזה הלכנו לישון די מוקדם. למזלנו לא היה קר כמו שחשבנו שיהיה אז היה אפילו יותר נחמד.
בבוקר של היום השני קמנו, התארגנו וכמעט כל השכבה עברה למסלול הקל וטוב שכך. במסלול הקל היה הרבה יותר כיף. יצאנו מאוחר וכבר התחיל להיות חם אבל למזלנו המסלול היה קל ואחריו הלכנו לכיוון אילת לראות פלמינגו (זה נשמע מעאפן אבל היה דווקא די נחמד שם כי שכבנו שם על החול והייתה רוח והיה מרענן כזה) וכבר בצהריים היינו בבית ספר שדה אילת שם ישנו.
היינו 9 בנות בחדר שמהן 5 הגיעו מהמסלול הקל ו-4 היו במסלול הקשה. מתוך ה-5 שהיו בחדר הייתה אחת שהתיק הגדול שלה היה באוטובוס אחר והיא לא יכלה להתקלח. אז... עשינו הגרלות לסדר של המקלחת ויצאתי רביעית. הדבר המבאס הוא שעד שהמסלול הקשה הגיע הספיקו להתקלח רק שתי בנות ואז החלטנו לעשות הגרלה שוב כי זה לא הוגן כלפי הבנות מהמסלול הקשה ואז... יצאתי שמינית! מתוך 9 בנות!!! כל כך מבאס... אז הספקתי לדבר עם שתי בנות דודות שלי ולבקר חברות... היה בסדר... וקצת מבאס כי השיער שלי נראה כמו קש בערך חח
בערב נסענו לחוף ששם הייתה לנו ארוחת ערב גדולה (אכלנו מלא!!!) ואז הייתה מסיבה. כמעט כל הילדים מיב'2 (כיתת מדעים), אני ועוד כמה נספחים חזרנו מוקדם כי אנחנו לא אוהבת מסיבות ואז שיבר בא אלי לחדר כי המפתחות לחדר שלו לא היו אצלו ושיחקנו קצת טאקי והלכנו לישון עד שהבנות הגיעו ואז הן באו והעירו אותי כמו מפגרות באכזריות... אבל לא נורא... עבר...
ביום השלישי והאחרון אכלנו ארוחת בוקר ונסענו ליום כיף בים עם בננות, קיאקים, פדאלים וכל השטויות האלה... שם כמובן היה הכי כיף =] עשיתי פעמיים בננה ופעם אחת על סירת פדלים. על הסירת פדאלים שכבתי ושמתי את השיער במים... כל כך כיף =] לנהגים של הבננות יש קטע חדש... אם אתה נופל, הם לא מרימים אותך...
בפעם השנייה שעשינו בננות הנהג לקח אותנו כל כך רחוק שכמעט הגענו לירדן ודווקא שם הוא מנסה להפיל אותנו! וכל מה שהצלחתי להגיד זה: "בבקשה שלא יפיל אותנו עכשיו, בבקשה שלא יפיל אותנו עכשיו, אני לא רוצה לשחות את כל זה!"
למזלנו כולנו נשארנו על הבננה והיה בן זונה =]
בתמונה: דניאל, חן, אני, דני, רונה, לירון וענבל
על הבננה
ליר ליר ואני
***
מה עוד היה מאז הטיול?
אמממ היה מבחן באזרחות ומבחן בביולוגיה שאליהם לא ניגשתי... את כל מה שהיה חוץ מזה כנראה שכחתי...
לאחרונה הייתה לי תקופה לא ממש טובה.
כל כך הרבה דברים קורים באותו זמן.
עוד מעט מסתיימת השנה... לפחות ככה כולם אומרים, אבל זה לא בידיוק ככה כי יש עוד כל כך הרבה בגרויות ודברים לעבור באמצע. ואני כל כך מתוסכלת מביולוגיה וכימיה שאני לא מבינה ואין לי מושג איך אני הולכת בכלל להוציא תעודת בגרות.
במקביל לזה אנשים משתנים, מצבים משתנים ואני מתגעגעת לאנשים מסוימים.
ואז בא פורים.
לא תיכננתי להתחפש, אפילו עברה לי מחשבה בראש לא לבוא לבית ספר.
הייתי אמורה להתחפש עם חברות שלי לבובות, אבל אחרי שגיליתי כמה כסף הולכים לבזבז על תחפושת של יום אחד החלטתי לוותר. בסופו של דבר ביום של פורים החלטתי להתחפש לסנטה קלאוס עם כובע שיש לי ועם החצאית האדומה שלי מפורים של שנה שעברה. בסופו של דבר יצא משהו... וממש ממש ממש נהנתי.
בבית ספר היה מדהים =] אמנם לא הרגשתי בנוח בחצאית כל כך קצרה, אבל כרגיל במטרו יש הופעות מדהימות וקורעות ולא הפסקתי לצחוק לשנייה.
אחרי בית ספר הלכנו ליד לבנים כמו כולם, משם לקופי בין ומשם לבורגרס בר ומשם לעדלאידע לראות את בת דודה שלי. בקיצור היה לי פורים מדהים שהשאיר אותי במצב רוח ממש טוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
