מקסימום נתאהב

גבוה, שחום, לא רזה, לא אוהבת רזים.

צריכה שאני ארגיש שמשהו מחבק אותי.

ככה זה הגודל במקרה הזה כן קובע. לא יכולה שמישהו יהיה יותר רזה ממני... ולבחורים יש נטייה כזו: לאכול את כל המקרר פעמיים, שלוש פעמים ביום ולא להשמין. לא רוצה.

השער לא משנה, בכלל רצויה קרחת, הכי מדליקים אותי אלו שיש להם שער והם בכל זאת עושים קרחות... אחחח קרחות.

שלא יתבייש להתקשר על כל שטות ושלא יתקשר יותר מידי, איןלי כוח להתחיל לסנן גם לו טלפונים. סוג של איזון כזה בין עצמאות לתלות מוחלטת בקיום שלי (מממ....)

אהה וגם לא עצלן, אסור שיהיו שניים כאלה, אחרת אנחנו עלולים ממש לא לעשות כלום במשך כל שעות היום והלילה גם. או לחילופין למות מתת תזונה או אובר ג'אנק.

אוו ושיאהב לקנות...(כן יש כאלה..) לא משנה מה העיקר לקנות, למה זה טוב? ככה אף פעם אני לא אשמע את המשפט "אבל יש לך עוד 100 כאלה.." ואני לא אצטרך להסביר שהם בכלל לא דומים.

שעות הפנאי הם שעות יקרות- ששבש, ידע במשחקי קלפים ואהבת אלכוהול הינם כישורים נצרכים ברמת הנחיצות העליונה ביותר. (וכל הכבוד לצה"ל)

עד כאן בינתיים..

אל תדאגו יש עוד הרבה מאיפה שזה בא...