אז עצרנו בשעות הפנאי- אסור לו להיות פעלתן מידי, כזה שמכיר כל חור בארץ, כי לי אין כוח ולא חשק ולסוע 5 שעות כדי לראות איזו תולעת נדירה שגדלה רק באזור של מטר וחצי בנגב המזרח צפוני ויוצאת החוצה רק ב-4 בבוקר. לא.
אם הוא רוצה להיות כזה פעלתן אז שיחפש יותר טוב מסעדות במקומות נידחים, בשביל אוכל אף פעם אין לי שום בעיה לסוע לאן שרק יגידו לי.
ואם כבר אוכל, אז שלא יהיה בררן... לא אמרתי שיאכל הכול כמו זבל, אבל גם שלא יתפנק- זה הוא לא אוכל וזה הוא לא אוהב, זה מגעיל אותו וזה פעם גדל על העצים... אני אוכלת הכול, ככה גם הגבר שלי, שחס וחלילה אני לא ארגיש בהמה או בור בלי תחתית.
ההגדרה השטוחה והמודרנית למוזיקה- הכול חוץ ממזרחית, עובדת. גם לי אין שום העדפה לסוג מסויים, הכול נשמע במידה. לא אמרתי שאני מוכנה לסוע לראות הופעות של נגן עוד מנצרת, אבל ערבי ג'אז יכולים להתחלף בהופעות חיות של אושיות הרוק של ארצנו (קח אותי ברי סחרוף, אתה לא חייב להחזיר...), בקיצור אני מקווה שהבנתם. שונאת כאלו שנדבקים רק לסוג מוזיקה מסויים או שמתעלמים בהפגנתיות מיוצרים מוכשרים שמייצרת הסצנה המקומית.
אז מה עוד נשאר..
עברנו על מוזיקה, אוכל, שעות פנאי, מראה חיצוני...
אל תדאגו, כבר אמרתי.. יש עוד הרבה מאיפה שזה מגיע...