מקסימום נתאהב

בחוץ יש גשם מטורף,

אני בבית אחרי עבודה,

אוסף של אנשים שעוד לא השתחררו מהצבא, או כאלה שמחפשים ח'ברה בכוח...

קשה לי להתחבר הם מעבירים קטעים של צבא.

עלי עבדו שלמישהו מהעובדים יש סרטן, שלב מתקדם, מוות בטוח.

לאחת אחרת אמרו להשקות עציצים מפלסטיק,

ולעוד אחת אמרו לספור את כל הצלחות, כוסות, מפיות, תיונים וכו כי עושים ספירת מלאי...

זה כ"כ צבא...

תמיד כשהיה מגיע חייל חדש, מישהו מהוותיקים היה שם את הדרגות של המ"פ ועושה לו עלאק ראיון קליטה... הכול היה מצולם.

אנשים שרו, רדקו, ציירו פילים וכול מיני שטויות, אחרים האמינו לסיפורים מוזרים ויש כאלו שנאמר להם להצדיע לכל הסמלים כל הזמן..

אז זה היה נראה מצחיק...

היום זה סתם נראה פתטי.

ואולי כשתבוא חדשה אחרת, אני כבר אחשוב אחרת.

אוף אני מתגעגעת לכתוב פה דברים אחרים.