השבוע היה אחד המוזרים בעולם, והוא עדיין לא קרוב לסופו...
אני לא יודעת א זו סתם הצטרפות מקרים או הפתעות.
נותרו עוד יומים שבהן יכולות לצוץ הפתעות ..
ובעצם אולי עדיף שלא לבקש דברים כאלה, הפתעות יכולות להיות גם לא נעימות בכלל..
ביום שני בערב קיבלתי SMS הזוי שהכיל בדיוק נילה אחת, אבל יש קשרים כאלו שבכלל לא צריך יותר ממילה אחת.
השולח הוא חבר טוב, שלא דיברתי איתו כבר שנתיים ולא ראיתי אותו הרבה יותר...
השיחה הייתה מדהימה, דיברנו חצי לילה וביום שישי אני נוסעת לפגוש אותו.
המון רגשות ככה התעוררו להם מתרדמה ארוכה ארוכה.
וכאילו שריוניון אחד לא מספיק מפתיע בכלל, היום התקשר החבר הכי טוב שלי מהתיכון, זה המתוק שטס חצי עולם מתאילנד לברזיל כדי לפגוש אותי.
הוא אמר שהוא התגעגע אלי מאוד וחשב עלי הרבה בתקופה האחרונה.
הוא לא האמין לי כשאמרתי לו שחלמתי עליו לםני יומיים בדיוק.
קבענו להיפגש עוד שבוע... ואי כמה אני מחכה לזה.
אני לא מאמינה שאני הולכת לפגוש אותו, בעצם את שניהם...
איזה שבוע מוזר.
איך העבר ככה חוזר, משתחל בקלילות שכזו, כאילו לא עבר בכלל זמן ורק אתמול שוחחנו.
הגעגועים מציפים אותי.
מהשיחה הראשונה אנימסתובבת מרחפת כבר כמה ימים והיום נוספה לי עוד סיבה לרחף ככה בעולם של נוסטלגיות.
דיווחים מהפגישות בהמשך...