הילדה זו אני.
הילדה זו דפנטלי אני!
אני צריכה חופש דחוף!!!
אבל איפה??? איפה???
ועוד יותר גרוע עם מי???
אמא הודיעה לי שאין סיכוי שהיא נותנת לי לסוע לסיני, אלא אם כן אני מתכננת להיפטר ממנה לעולמי עד. סוג של איום פולני.
ואילת לא באה בחשבון בכלל... אולי בעצם כן... אוף לא יודעת.
חזרתי הבייתה אחרי 12 שעות עבודה- משמרת כפולה בלשון העם.
שזה אומר להיכנס למסעדה ב11:30 בצהריים ולצאת ממנה בדיוק 12 שעות אחרי. לא מוסיף לשפיות.
עוד יותר בעסה זה להגיע הבייתה להוריד בגדים, להכין ג'ויינט ואז לגלות שכל הקופה שעשיתי היום עדיין אצלי, מרוב לחץ בית שכחתי לתת את המעטפה, אז הייתי חייבת להתלבש, להניח את הג'ויינט שייחכה עוד קצת ולצאת לשם שוב.
יימח שמם.
ייחרב הקניון והמסעדה בתוכו.
אמן.
אני הולכת לעשן אותו סופסוף!
נתראה בהמשך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
