חרדה זה כשמפסיקים לנשום בטעות.
ככה אני מהצהריים.
כבר כולם (המשפחה והחברים הטובים) במרכז.
אבל יש מכה חדשה- מילואימניקים.
התחילו לגייס את כולם.
חרדה זה כשפתאום אני רוצה להקיא.
חרדה זה לסוע 5 דקות מבית של חברה לבית של חברה אחרת, ולהקיא פעמיים בדרך.
כל היום אני מסתובבת, מנסה לשכוח קצת.
כל היום דיווחים מהצפון ממי שנשאר.
כל היום חרדות.
חרדה זה כשפתאום מתכסים זעה או סתם עור ברווז.
חרדה זה מה שיש עכשיו...
פחד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
