כל שיר והזיכרון שלו.
כל פעם מוקסמת מחדש איך שיר יכול לעורר את כל החושים, איך מוזיקה שמתחברת לזיכרון אוטומטית מעלה גם את הריחות והתחושות של אותו קטע בדיוק.
כאילו אני ממש שם עכשיו.
בוב דילן מריח כמו קטורת וניל ו-CROWEDED HOUSE מריחים ישר כמו ערב חם ולח בקי וסט.
דפש מוד מריחים כמו אכזבה, ושלום חנוך מריח הרבה אלהוכול וערב אחד הזוי במיוחד.
כל שיר וחוויה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
