וכמה הודעות תחילה...
במוסיקה: אם את הולכת
ביצוע מהסרטים: דן תורן, ברי סחרוף ומאור כהן (קח אותי עכשיו...)
במצב רוח: מכונת כביסה
זאת אהבה: לולולו חרהבעדשגשד גכי
הסיטואציה: הזויה.
אם את הולכת אחר הצהריים ופתאום נדמה לך שאת לא לבד אולי זה בגלל שאני חושב עלייך ואני חושב עלייך לא מעט
החדר שלי/פאב (בידוע בכינויו השכונתית) היה מעפן.
הילד לא התקשר... כבר התחלתי להתרגש, קצת.
אסור.
צריך ללמוד מהסימנים הסודיים. איך שרצים לעצור.
היה דווקא בסדר הילד.
אם את קונה חולצה בסוהו או בצ'לסי ולרגע נדמה לך שאת שומעת אותי אולי זה בגלל שאני כאן ברוטשילד לוחש אלייך תחזרי
חבל.
הכול או רק קצת... מחשבות של פסיכית.
רק אתמול החומוס והיום?
סתם, נו כבר אמרתי לכם, מזמן לא יללתי על איזה ילד.
אוף, הוא דווקא היה חמוד לאללה...
אחד מהטובים.
איך ככה...?
אני צריכה פרו.. אחרת אני חוזרת אחורה לוורד..
אני מסטולה.
וגם הרבה עצבנית.
"אם את הולכת.." בלייב בריפיט
אז איך החיים ואיך בינתיים איזה עיתון את קוראת עברו כבר שנתיים מה באופנה על מה את חושבת איזה סרטים את רואה את מי את אוהבת?
איך שנכנסתי לבאר היא הייתה שם... היא עמדה. כולה בלונדינית, רזה, מדברת איתי על אנרגיות וסליחות ועל איך גם היא לא מדברת עם המלכה והכוסית.
רק חול וחולאע מסביב.
האזור הזה כבר מתחיל להגעיל אותי..
חייבים לעזוב לפני שנהיה פה לא טוב.
הרגשה אישית.
אוף.
"מה לא תתקשר אלי?", ( אני בפניה הרגשת לאומה, שכרגע מסתכמת בילד אחד, שממש רציתי שיתקשר אלי.)
זהו.
בינתיים...