היה פוסט והוא נמחק בטעות..
זהו אני כבר לא נושמת...
יום חמישי טיסה לסין. אני אהיה שם שבוע וחצי ומשם לארצות הברית!
זהו. לארוז הכול וללכת
עד פסח שזה ביקור הבא...
לנשום... לא לאבד עשתונות.
זהו.. זה סופסוף קורה, החלום שלי מתגשם.. בענק.
רועדות לי הידיים מפחד והתרגשות.
ההתחלה שכל כך קיוויתי לה הגיעה. אז נכון זה ניו יורק ולא תל אביב, אין מה לעשות לפעמים צריך להתפשר קצת.
מהבוקר כבר עישנתי חבילת סיגריות שלמה (שמישהו יביא לי ווליום!)
יוהו! צריך לארוז הכול: דיסקים, תמונות, מצעים, שטויות, מתנות מחברים וכל מיני שאר ירקות...
להיפרד מכולם.. משפחה, חברים וגם ממנו... אם אתה קורא את זה אל תיבהל, אבל אין לי מושג איך הצלחתי להיקשר אליך כל כך תוך זמן ממש קצר???
זהו הלחץ מתחיל להשתלט עלי...
לשאוף.. לנשוף...
ואוו!
שמישהו יודיע לאמריקאים שאני באה... אני מצפה לשטיח אדום, שמפניה וקוויאר!