ניו יורק .. ניורק...
פתאום ניו יורק נראית כל כך רחוקה...
היומיים האחרונים היו מטורפים, וגם אלו שלפניי לא נראים הרבה יותר שפויים.
מלא סידורים, מלא אירגונים, מלא משפחה וחברים.
כבר יוןמיים מהבוקר עד הערב שהסדר יום שלי מפוצץ במליון דברים שיש לעשות והרבה אנשים שאני רוצה לראות.
בתוך כל הבאלגן הזה אני מנסה להקדיש כמה שיותר זמן לסבים והסבתות שלי, כי פתאום הבנתי ש-3 שנים זה המון זמן והם לא נהיים צעירים יותר ונכנס לי איזה פחד מעיק לראש, שייקרו דברים שאני אפילו לא רוצה לדבר עליהם עליהם, כי רק לחשוב עליהם עושה לי רע עד מאוד.
בקיצור יש הרבה מה לעשות והימים עוברים להם ונגמרים מהר מידי.
אני מחכה לתשובה על הכרטיס טיסה שלי , כנראה יום שני או שלישי.
פתאום זה מרגיש כאילו לא משנה באיזה יום אני אטוס, זה תמיד יראה לי כאילו חסר לי "רק" עוד יום אחד.
אתומל היו לי מלא סידורים ובערב ישבתי עם תותי ובעלה בסושי בחיפה, היה ערב מעולה.
היום גם, כל היום ריצות, רופאים, משרדי ממשלה ועוד כל מיני חוויות לא ממש נעימות.
אתם חושבים שאלכוהול מזין? בכל מקרה אני מקווה כי זה הדבר היחיד שאני מסוגלת להכניס.
סבתא הכינה לי לצהריים את כלה אוכלים שאני הכי אוהבת ומרוב לחץ ומכונת כביסה בראש, הצלחתי רק לטעום מהם, ובכלל לא אכלתי.
בעצם בימים האחרונים, כמעט ולא אכלתי. רק בסושי קצת וגם לא בכמויות הרגילות.
מחר חותמים חוזה, וגם אבא נוחת וגם רופא שיניים וגם קוסמטיקאית וגם בנק וגם להתחיל לארוז.
היום ישבתי עם אמא שלי ורשמתי מתכונים של הדברים שהיא מכינה ואני הכי אוהבת לאכול. הייתה לנו שיחה ארוכה.
אהה וגם הספקתי לעשות קצת קניות... כדי לא להגיע לניו יורק ושנחאי ולקפוא מקור.
הנה הוכחה..

אוףףף... מלא, מלא.
יאללה יש לי שעתיים לישון ומחר עוד יום עמוס.