בוקר שהתחיל כבר מזמן, אבל באמת מתחיל רק עכשיו.
קפה, סיגריה ועיתון דורשים.
אם עוד מישהו ישאל אותי מה קורה איתי... אני אשתגע.
אם אני אענה לעוד מישהו שזה הכול מתוכנן- אני אקיא.
אני רוצה לעוף למעלה, בינתיים אני רק מרחיקה מעצמי את כולם.
אפילו אמא, שסובלת אותי כל כך הרבה זמן , כבר וויתרה.
כבר שבוע שאנחנו לא מדברות. אני לא חושבת שאי פעם הפסקנו לדבר באופן רשמי לכל כל הרבה זמן.
לא טוב פה.
כן אבל זה כבר ידוע...
מה חדש אתם שואלים?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
