מקסימום נתאהב

סטודנטים לא אמורים להיות ציבור זועם וטעון שרק מחכה להזדמנויות לצאת לרחובות ולפגין על עוולות מדינה ואנושות?

הוא כן... בדרך כלל.

זה נכון אני כבר לא סטודנטית, אבל ההתקפלות של אתמול שהתבטאה באיזו מסיבת עיתוניאים חפוזה שאפילו לא זכתה לסיקור עיתונאי מלא, אלא בדיוק ל-2 שניות בסוף החדשות, כמה שניות לפני התחזית, מראה אפילו על התתייחסות של התקשורת.

האלו... בוקר טוב- אף אחד לא לוקח אתכם ברצינות.

למה?

כי אתם לא לוקחים את עצמכם ברצינות.

מי זה אתם?

זה לא רק אתם- הסטודנטים.

אתם זה כולנו- כי כולם היו פעם סטודנטים, כולם יהיו מתי שהוא סטודנטים שוב או בפעם הראשונה.

אז נכון שהשכלה גבוהה והחופש לקבל אותה לא נוגעת באמת רק להשכלה גבוהה, יש לה נגיעות גם למצב המדינה, למצב החינוך, למצב השכלכלה והרווחה, לשיויון בין האנשים ולחופש הבסיסי של כול אחד מאיתנו ללמוד ולהתפתח.

רפרוף קצר בארכיונים באינטרנט מראה כי ההפגנות הלוהטות, האלימות, הרציניות שמסופרות בכתבות- אף אחת מהן לא קרתה אצלנו, בעד או נגד שום נושא.

לא רק בנושאים שקשוריםם שלכר הלימוד או לתנאים.

מבט על הכתבות שעולות בחיפושים, מראה כי סטודנטים בכל העולם מפגינים נגד עוולות שלטון ואנושות מפגינים בעד שכבות חלשות, מפגינים בכלל, בהםגנות המוניות, שדורשות התייחסות רצינית הן מכוחות הבטחון והן מהשלטון המקומי והמארצי באותן מדינות.

ואילו אצלנו- 4 אוניברסיטאות גדולות ועוד כמה מכללות לא מצליחות להגיע לשום סכם בינהן ובטח שלא לאגד יחד את כל חבריהם להילחם למען מטרה משותפת, הם אפילו לא ממש מצליחים לייצר מטרות חשובות, למרותש כאלו לא חסרות בכלל, במיוחד לא אצלנו.

אז נכון, אפשר להמשיך ולדבר שעות על אטימות ועל הצורך שלהתמודד עם כל הרבה דברים אחרים בתור סטודנטים יהודיים. ישראליים במדינה שבה מלמחמה הזויה אחת יכולה להרוס סמסטר שלם, או מילואים בזמן הכי לא נוח יכול לגרום לכמה מועדי ב' שבטוח מקצרים את החופשה ומורידים את הציונים.

על כך שצבא גוזל זמן שבו היינו יכולים כבר לטייל ואז למוד ובזמן שמתחילים את התואר הראשון, חלקנו, אלה עם האמביציות המטורפות כבר היו יכולים להיות בדרך לתואר השני או אפילו יותר.

בעיני זה רק נראה קצת מגוחך. במדינה שציבורים חזקים הם לא אלו בהכרח בעלי הממון, אלה הם אלו בעלי האחדות והרדיפה הבלתי תפשרת למען עצמם, להבדיל אלף הבדלות, אבל במקרה הזה אני כן מעוניינת להשוות, את הציבור הדתי, במלחמה שלו על ירושלים, או על השטחים, או כל מיני מטרות אחרות חשובות.

עובדה שכולנו מכירים את המאבקים האלה, ואני בספק עם מישהו שאינו סטודנט או מגדל סטודנט בבית- היה ער למאבק.

(אם ניתן לכנות אותו מאבק בכלל...)

שבוע טוב.