לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

מקסימום נתאהב

הפחד לפספס את הר(ג)ע הרבה יותר מרגיש גדול, מלחוות אותו. (א.ד 2008)
כינוי:  level

בת: 45

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2007

דברים בסוגריים


פוסט  כזה  (לפני המסך..) ועוד אחד (אני לא מוצאת אותו..) עשו לי לדעת מה בדיוק רציתי לכתוב,

אני מנסה להבין איפה הנקודה שבה התחלתי לא לרצות שידעו,

להרגיש טוב עם לשחק אותה או בעצם להפסיק לרצות לספר.

למה זה בכלל התחיל, איפה הפסקתי להרגיש.

 

לפעמים כיף לי לקרוא אצל אנשים את הסרטים שלי.

סוג של קתרזיס (איזה מילה..)

 

ממי התחבאתי ולמה?

אני עושה דברים ומתחרטת עליהם אחרי שניה, אפילו סתם דברים או מילים שאני אומרת.

מן חוסר בטחון כזה שלמשתלט עלי.

איזה אחת אמרה לי שאני נראית קרה, נדהמתי.

בעצם לא ממש...

אבל זה עדיין היה מוזר לשמוע,

אף פעם לא אמרו לי את זה, להפך.

אני בדרך כלל מקבלת פידבקים הפוכים לגמרי ולפעמים זה היה אפילו מרתיע אנשים שלא היו רגילים ...

אבל אף פים לא אמרו לי שאני נראית קרה.

אני קרה?

מתי זה קרה?

 

 

 

 

נכתב על ידי level , 29/3/2007 22:48  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של level ב-15/4/2007 00:44



19,654

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlevel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על level ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)