12 בלילה,
השניה נכנסתי הבייתה.
עבדתי מ-12:30 (זה היה בצהריים) עד כמעט עכשיו (יש חוקים נגד זה לא?)
12 שעות על הרגליים.
הלקוחות: המוני אנשים (שלא ראו אוכל/ קפה או שניהם).
המיקום: קניון רועש במיוחד בצפון.
אני מקללת את הרגע שבו המילים "כפולה" ו-"חנוכה" התחברו במוחו של הבוס הארגנטינאי ה..... (כבר כמה שניות אני מחפשת לו תיאור, אבל אוף..!).
כפולה (יום שני רצוף)
יש לי כושר (יש לי אפילו מנוי), מצב בריאותי: טוב!
אז למה לעזזאל אני מרגישה כל שריר ברגל. ואני מבטיחה לכם שיש כאלו שבטוח נוספו היום (יש קרינה בקניון), אחרת איך תסבירו שהם לא כאבו עד היום!
מסעדה ממוצעת בקניון רועש עם אוסף עובדים מלוטשים להפליא ולקוחות הרבה פחות, מייצרת לפחות 7000 פוסטים ביום.
בינתיים אני אחסוך מכם. אם הייתם באיזה קניון (לא משנה) בטוח פגשתם אותם.
מיליוני משוכפלות שותות הפוך במאג ואוכלות הרבה חסה וקצת חלומי ומתעלמות בהפגנתיות מהילדים שלהם שנוזלים על כל המעבר ומשאירים מוקשים בכל מקום. בטח חשבתם על דברים של שירותים... אז לא! השואה החדשה זה צעצועים של ארוחות ילדים.. במיוחד כאלו עם הרבה חלקים קטנים שיכולים להתפזר... (אררררר!!!! שלמקדונלדס יישרף הסניף)
מה לא עושים בשביל כסף ולמה לעזאזל אין לי עבוד נורמלית?!
כי אני אוהבת את זה. אוהבת את כל המוזרים והלוזריות. הן מצחיקות אותי.
אההה... ויש גם את הזקנים החמודים ויש גם את אלו שכבר לא שומעים (לא חמודים בכלל)
בקיצור- יש מלא!
ולסיום חידה
שבוע חנוכה חנוק בקניון צפוני (מיקום גאורגרפי בלבד) רועש במיוחד. יכול הפיק את : (מחק את המיותר).
- שברי הליכה.
- כאב ראש מתמשך שייגמר רק עם כריתה מלאה.
- סיפורים ל-1000 פוסטים.
- הבטחה לא לחזור על הטעות הזו יותר בחיים. עדיף שבי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
