מקסימום נתאהב

שיעבור כבר החודש הזה!!!

במערכת: יציאת חרום.

הדיסק כבר כמה ימים מתתנגן בריפיט.

אחריו שלום חנוך עם כמה מלהיטיו הגדולים והישנים.

בקיצור- שירים שהיינו שומעים ביחד.

געגוע.

פעם הוא היה קורא.

עכשיו - אני יודעת שלא.

כלומר לא ממש יודע, אבל מרגישה.

זו הפעם הראשונה שאני מקווה שהוא באמת קורא.

אולי הוא יגיב.

יתן אור ירוק או אדום או סימן כלשהוא.

להתקשר או לא.

כל היום אני חושבת על זה- מחשבת סיכויים לבעד ונגד.

מריצה תסריטים ושיחות אפשריות-

מחפשת את הדרך המהירה להגיד סליחה.

כבר כמה ימים שאני חוןשבת רק על זה..

רק על לדבר עם הצעיר.

זה התחיל לפני שבוע בערך כשחבר טוב שלו התקשר אלי, סתם לשאול מה קורה ונפגשנו.

כמעט ובכלל לא דיברנו עליו.

אני מתגעגעת אליו.

כבר כמה ימים שכל מה שאני רוצה זה להרים את הטלפון ולדבר איתו, על להיפגש אני בכלל לאחושבת.

זה נגמר רע ומר.

במלחמה בקיץ האחרון דיברנו קצת.

היו לי כמה ימים שלא הפסקתי לחשוב עליו, והתתקשרתי הוא בדיוק היה במילואים.

אוףףףףףף כמה אני רוצה לדבר איתו!