פגשתי אותך היום אחרי חודשיים.
היה לך פרצוף של געגוע.
[לא של - אני יכול לבוא איתכן]
אני לא כועסת עליך.
אני שונאת אותך.
ולא באשמתך.
ממש לא.
האשמה כולה עליי.
כל מה שקרה היה בגללי.
גם כל מה שלא.
ואני שונאת את הסיפור הזה.
אתה גורל.
כל פעם שאני רואה אותך.
אני מריחה אותך במשך שבוע.
לא סובלת לראות אותך.
כל כך אוהבת את הריח שלך.
ואת מה שהוא עושה לי בבטן.
לא רוצה אותי על המצפון שלך.
לא כועסת.
רק שונאת.
ואתה מתגעגע.
לא משנה מה תאמר.
תתמודד.
-לשלוח סמס או לא לשלוח.
לעיתים זו השאלה-
רק שאתה עומד לאבד משהו.
פתאום מבין מה הוא שווה.
משלחת.
אני אוהבת אתכם.
עכשיו כן.
ובגדול.
לפעמים מתאהבים בצורה נוראית.
לא נראית.
מחוסר ברירה.
כי הידיעה שזה מי שיש לך ואין אחר להתמודד איתו.
גורמת לך לאהוב.
שלא תעז להפחיד אותי שוב.
חודש לפני טיסה.
אל תשחק ברגשות שלי.
אמרת שלקחו לך את המקום בחיים שלי.
לא לקחו.
מצאו עוד מקום.
שונה.
המקום שלך עוד נשאר ריק.
מחכה לאיש עם הכרטיס הנכון.
בוא ודרוש אותו.
תלחם עליי.
כי זה השלב שבו אני מוותרת.
פוסט משולב.
אלף נושאים יחד.
כיף לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
{bela}