לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Alice.


אם יהיה פה משו רציני קחו אותו ברצינות.

Avatarכינוי:  {bela}

בת: 33

ICQ: 280892311 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2009

בוף.


אחרי הפסקה מסוימת.

עברו הרבה מים בירקון.

[אני מקווה]

מחשב חדש.

שלי.

כיף:]

כלומר יהיה כיף כשיפסיקו להכנס לי לחדר כי המחשב הרגיל מקוקל.

 

לילהסדר.

היה כיף בהחלט.

קצת מוזר אבל כיף.

מדהים לראות איך אבא משנה דעה.

אוהב לא אוהב.

תולש עלים של עצבים.

ובסוף אוהב.

אני שונאת שינויים.

כמעט אף פעם לא רואה אותם כברכה.

וזה קשה לי לקבל את זה שכל המסורות שהמשפחה הזו הרגילה אותך אליהם.

נעלמות.

סתם ככה.

כי אנשים משתנים.

ואהבות משתנות.

ואנשים חדשים נכנסים לבורות עמוקים.

וקשה להם להסתגל לחברה שמסרבת להסתגל אליהם.

לחשושים וכאלה.

מלחיץ אותי.

רוצה את פעם.

את הזכרונות לפני 5 שנים.

הכל היה מושלם.

אבל לא.

שונה.

ואף אחד לא מאט קצב.

כולם משתנים.

אפילו את.

למרות הסירוב הקבוע.

אני מוצאת אולי פריצות קטנות לחזור לעבר.

אבל הן קטנות.

ונקטעות מהר.

באסה.

ראש פתוח.

מעט.

 

משלחת.

לא בטוחה אם זה הורס לי את החיים.

או לא.

התחושה של הלחץ התמידי.

לגבי בי"ס.

לגבי חברים.

לגבי ההכנות.

לגבי החוויה.

המחנה.

התפקיד בשבט.

ימי הולדת.

מתנות.

אהבות.

משפחה.

מה יקרה אם.

מה היה קורה אם.

איך היה אם.

כל כך הרבה.

ועכשיו.

חודשיים לפני אני עדיין לא החלטית.

זה הדבר הכי טוב.

או הכי נורא.

את מי אני הולכת לאבד ואיך ולמה.

ואם.

כל הזמן אם.

מנסה לא לחשוב על זה.

אבל זה נכנס לכל שיחה יומיומית.

תכנוני קיץ של חברים.

דיבור עם מישהו שלא נראה הרבה זמן.

הכל מתחיל להתקשר לזה.

קצת בלתי נסבל.

היום הרגיעו אותי קצת.

קצת.

מחר חפיפה.

אבל השליחה הקודמת מפגרת.

יופי.

מ"מ על הפנים.

אין לי שמץ איך אני הולכת לעבור את הבגרות.

ואין לי שמץ איך להסביר את זה להורים שלי.

רואים את זה בחומרה.

אולי אני אעשה את זה קיץ שנה הבאה.

לא יודעת.

משתגעת.

תופס את החיים.

 

אהבה.

הכל קליל.

כשמסביבי כולם כבדים.

קצת קשה.

לתמוך בגובה דשא מענן.

אבל שומרת על יציבות.

 

אין הרבה בחיים האלה עכשיו.

מפאת הזמן הכל מתנקז למשלחת.

והכל סובב אותה.

קצת יותר מדי.

סו מאצ' טו דו.

סו ליטל טיים.

מחכה למשהו מסעיר.

מעבר למשלחת.

משהו יציב.

ברור.

בהיר.

קרוב.

 

"הכל איתך, עד סוף אפריל"

 

ז'ו.

נכתב על ידי {bela} , 15/4/2009 16:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





16,984

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל{bela} אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על {bela} ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)