פרחים של קצף

מתחשק לי לספר שאצלי היה יום מוזר אצל ילדיי.

 הגדולה בי"א, הקטן בט’ שניהם באותו תיכון עכשיו ושניהם חזרו עצובים הביתה.

היא בכיתה חדשה (מגמות) עם אף לא אחת מחברותיה. הוא בתיכון בכיתה שגם אין לו חברים.

(אין אצלנו חטיבה). אז שניהם עצובים. שניהם די מסוגרים. ו..לי??? אין עיצות .

 אין רצון להציק להם בשאלות...לנבור בתחושות...בטוחה ומאמינה שיהיה בסדר (אוף המשפט המטופש הזה)

ואולי אפילו אחד יחזק את השניה. הם חברים טובים.

בהצלחה ל כולם.