פרחים של קצף

מאתמול אני ב"מיני חופש"... אבל חופש כזה הוא לא ממש חופש...  אתמול נסעתי לבקר את אמא שלי - שזה סיפור בפני עצמו - אז יום כזה הוא בעצם "אבוד". זו התחייבות. אמא שלי , בת 85, שתהיה בריאה. אישה עצמאית, אינטליגנטית, פעילה ומה לא.. באמת משהו שאפשר לקחת ממנו דוגמא אלא ש........ עבורי היא מועקה. משכבר הימים. אמא "פולנייה". קרה, לא מפרגנת ותמיד ביקורתית. אתמול ששבתי ממנה הייתי די עצבנית ורציתי לכתוב בלוג שלם עליה. אח"כ מרוב עייפות לא כתבתי. והיום - לא רוצה להישמע בוטה מידי. לכן אני רק מציינת עובדות יבשות. בכל מקרה - אתמול היה יום מעייף. שחזרתי כבר היה אחרי חמש אחרי הצהריים (היא גרה בחיפה ואני לא), ונגמר לי יום חופש אחד.

היום - אני  בבית. קודם כל פה במחשב.... אח"כ צריך לנקות את הבית - לא???? ואח"כ גם אוכל וכו'...- לכן חופש בבית אינו חופש.

חופש אמיתי צריך להיות רחוק רחוק מהבית. גם אם הוא בארץ .

רחוק מהמטלות היומיומיות.

בלילה חלמתי חלום מוזר שאני בחופש ויש בי מן מועקה על הריקנות שבי. מכירה תופעות כאלה, אמיתיות, מתקופות בחיים בהן לא עבדתי והייתי קמה בבוקר במועקה נוראית.

במציאות, היום, אני לא חשה כך. זה רק יצא בחלום.  יש בוודאי סיבה לכך.

שיהיה יום נפלא לכולנו!!!