פרחים של קצף

לפני שבוע בעלי נסע לתאילנד.

הימים הראשונים הם תמיד המוזרים ביותר. הרגשת מועקה .

אמנם, אנו מדברים עמו יום יום. יש טלפון במלון והשיחה מהארץ לשם היא במחיר ממש בסדר...חצי שקל לדקה!!

כך..שהשיחות נותנות כוח מסויים.

הבן הקטן ( קטן "ממש" בן 14.5) אומר שהוא מתגעגע לאבא. גם הגדולה (16) מתגעגעת. שמחים מאוד לדבר איתו.

הוא אבא טוב ואוהב. לכן הם כך מרגישים.

ואני?? אמרתי . חשה מועקה. זה בעיקר.

לשמחתי אני עובדת בשעות מטורפות כך שאין לי הרבה זמן להיות עם עצמי ולחשוב...

אפילו "כועסת" על עצמי שאני לא מנצלת את הזמן הזה לקבל את השקט בשמחה.

כנראה שזה לא עובד ככה.

בעוד שבוע בדיוק הוא חוזר. ואז יש אופוריה של כמה ימים.

וחוזרים לשגרה.

ביום ראשון ביצעתי את בדיקת ה- CT שסיפרתי בפוסט הקודם. 

תשובה תהיה רק ביום א' הבא. משתדלת לא לחשוב יותר מידי על כך.

מקווה להגיע למפגש של איריס ביום ששי - למרות שמקריאת התגובות...מי יגיע?? להרבה יש "בעיות".

חבל.

ערב נעים לכולכם!!