פרחים של קצף

כבר כמה שנים שאני משתמשת במשקפיים לקריאה. רק לכך.

במחשב אני מסתדרת היטב ללא המשקפיים -  ולשמחתי, בעבודה אני גם לא כ"כ צריכה..מסתדרת.

בשבת היינו בסרט, ולפתע שמתי לב כי איני רואה ברור את המסך. את הדמויות , את הכתוביות...

וכאחת שעובדת במרפאה קצת נלחצתי כי...יש סיפורים שונים ומשונים על תופעות שכאלה.

כמובן, "סידרתי " לי תור מהיר.

כך מצאתי את עצמי הבוקר הולכת לרופא העיניים שלי.

שם כולם בתור, מבוגרים שלא לאמר זקנים.

ואני.

מייד שמה לי האחות טיפות מרחיבות אישונים, ומי שמכיר את "ההנאה" הזו בוודאי יבין אותי.

מעבר לטישטוש הרגיל שאני חשה במרחקים עכשיו ה כ ל מטושטש.

טוב..לא נורא.

אחרי שיצאתי מן הרופא, כבר הייתי רגועה יותר.

נו...מתנת יומולדת (ביום חמישי, כן??) - גם משקפיים למרחוק.

כנראה שבאמת אחרי גיל 50 הכל משתנה. סתםםםם. אני באמת חשה צעירה ונמרצת.

ועכשיו, כשחזרתי הביתה אני סוף סוף נהנית מיום ראשון של "אין שביתה".

של שקט בבית.

ואני כאן, אתכם ולקראת עבודות הבית שאף פעם לא נגמרות.

יום נעים לכולנו!!@