פרחים של קצף

כך נראה מזג האויר מהחלון שלי. אפור.רעש של רעמים וגשם זלעפות.

וואו...איזה רעמים בחוץ!!

פתאום הגיח לו החורף.

וטוב שכך. אם לא לנו, האנשים, אז לחקלאים. שירד קצת גשם... הגיע הזמן. 

(כבר ינואר, לא??)

אז בסוף שבוע שכזה , הכי טוב להתרכרבל במיטה, עם הפוך, העיתונים

ומי שניתן להתחבק איתו.

אז..בעלי טס לו הלילה לתאילנד. כפי שכבר סיפרתי על כך.

ואני..מסתפקת בחתולה שתישן עימי בלילה.

פעם, כשהבן שלנו היה קטן יותר, ובעלי לא היה בארץ - הוא היה אוהב לישון איתי. בשמחה.

היום..זה לא ממש מתאים. הוא כבר גברבר, בן 16 כמעט...

זהו. אני מרגישה מוזר ומכירה כבר מראש את התהליך של העברת השבועיים

הללו בלעדיו.

בהתחלה מוזר עם מועקה בלב, אח"כ קצת כיף הניתוק הזה.

לא שהבית מושבת כי יש לי ילדים שאני צריכה לדאוג להם

(אוכל, כביסה, נקיון..) אבל הם כבר די גדולים.

ואח"כ כבר מתגעגעים לשובו.

טוב שיש טלפונים ככה שכשמדברים עימו ההרגשה טובה יותר.

מקווה שהימים יעברו מהר ובנעימים.

בהחלט נתתי את ברכת הדרך.

ובהחלט מחכה לשובו.

שבת שלום !!@