brake the silence

את בטח מתה מאושר מהצעקות האלה ביני לבינו.. נכון? מתה שאני אעזוב את הבית ואשאיר אתכם לבד, משפחה חדשה וחמודה. חושבת שאני ילדה מפונקת ומעצבנת. בוא נראה אותך כל השנים האלה..

ואתה! אני לא רוצה לראות אותך או לשמוע אותך או לדבר איתך, נמאס לי להיות שק החבטות של כולכם! אני לא פה כדי שתוציאו עליי את העצבים שלכם. אתם רק יודעים להעיר ולהוריד אותי למטה, לא רואים כמה אני עוזרת עם הבנות, כמה אני כן עושה, ולמה? כדי לא לקבל הערכה כדי להרגיש לא רצויה, להרגיש מכוערת יותר ממה שאני מרגישה? לפני רגע הראיתי לגוף שלי כמה אני "אוהבת" אותו.. עצרתי את עצמי מלבכות על איך שאני נראית ואיך שאני מרגישה.. אני לא צריכה את הצעקות שלך, את העצבים שלך את הגועל שלך, את הכלום שלך! אתה לא נותן לי כלום חוץ מכאב. רק מכאיב ורק צריך שארצה אתכם כל הזמן, ואמשיך להיות מושלמת וילדה קטנה ומפגרת. לא יכולה יותר ולא רוצה יותר.