חזרתי אחורה בזמן.
אחרי שנה שלמה של אימונים, קניות, השתחררות, טעם החיים - חזרתי אחורה בזמן.
שוב ישבתי מול הטלויזיה משמונה בבוקר עד שמונה בערב. שוב לא התקשרתי לאף אחד - ומהר מאד גם אף אחד לא התקשר אלי. לא הסתכלתי במראה אפילו פעם אחת. רק מקלחות.
הייתי נכנסת למקלחת, שוטפת, מסתבנת, חופפת, שוטפת. יוצאת וחוזרת לשטוף עוד פעם.
התחלתי להיכנס לאינטרנט כדי למצוא אולי יש עוד מישהי כמוני. אולי יש עוד אנשים שעברו דברים דומים - ומי כמוכם חיות אינטרנט יודעים שיש והרבה.
רגע לפני שקיעה טוטאלית מצאתי לי חברים וירטואלים, מצאתי לי משפחה תומכת. נאחזתי בחבילות שוקולד והתאפקתי לא לחסל אותן. הרגשתי אשמה למרות שאמרו לי שזה לא מגיע לי.
חזרתי לארץ.
אמא מיד דאגה שתהיה לי דירה בתל אביב (שהייתה שייכת לאח של אבא עד שזה החליט לשים קץ לחייו אחרי שילדה בת 19 התייצבה בפתח ביתו ואמרה לאשתו שהיא שוכבת איתו כבר שנה) ומיד דאגתי לי לחיבור בדירה החדשה.
עדיין הייתי חצי סגורה ועדיין חצי מהורהרת/מעורערת. פגשתי את ק' - שכנה יפה שהדבר השני בערך שהיא אמרה לי זה הנטייה המינית שלה והמשיכה החזקה אלי. לילה אחד, אחרי שבכיתי שעתיים ואפילו לא סיפרתי לה בדיוק למה, הסתכלתי על הפנים שלה והרגשתי מה שאמורים להרגיש שרוצים לשכב עם מישהו/י.
זה היה משהו מיוחד ואני לא ארחיב עליו יותר מדי כי אני לא טובה בתיאורים כאלה. אבל כל מי שהתנסתה במין עם בת זוג, יודעת מה זו ההרגשה המדהימה של אישה בשלה וכוסית שנוגעת לך בגוף ואת לה. כשהשיער שלה מחליק על השדיים שלי והפטמות שלי זקורות וקשות ורק רוצות להיאכל ולהינשך.
Not Fakatza.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
