פילוסופיה, דת ומה שביניהם

כבר פעמיים אני כותב פוסט שלם שנמחק... לפחות ידי תרפיית כתיבת הפוסט יצאתי...

הפעם, אני כותב את זה בוורד קודם. לא לוקח סיכונים.:)

נתחיל בזה שאני חייב לומר לגבי הויכוח בפוסט הקודם. המטרה היתה לשם שמיים, לא התכוונתי להפוך את זה לאישי, חלק מהקוראים לקחו את זה אישי וחבל. לכן, אני חייב לציין שאין בי שנאה ולא תהיה כלפי שום דל"י כזה או אחר, רבים מחבריי הם דתיים לאומיים, הויכוח שלי אידיאולוגי נטו. לא אוכל בלי לסיים בבקשת סליחה ממי שנפגע מדבריי בתקווה שהוא אכן יסלח.

 מציאת כישרונות

כישרונות עצמיים... לאחרונה, החלתי בהליך חיפוש כישרונות חבויים שבי, לכל אחד מאיתנו יש כישרונות חבויים, פנימיים, שמסיבות כאלו או אחרות לא נחשפים או נשארים מודחקים. שווה לחפש. בטוח תמצאו. שווה לנסות לפתח אותם. זה נותן המון סיפוק עצמי.

בקשת טובה לא מוסרית

התלבטות קשה. האם זה אתי ומוסרי להשתמש בדרך לא מוסרית למען מטרה צודקת??

האם זה לא עלול להפיל גם אותך? האם זה לא חוזר כבומרנג, אם לא עכשיו אז ביום מן הימים...

האם המטרה איננה מקדשת את האמצעים?? ניסיון קשה, אבל התשובה לדעתי די ברורה.

השימוש באחר כמבצע ראשי של החלק הלא מוסרי...

חבר טוב נזדמנה לו הזדמנות לעזור לי למען מטרה צודקת. הוא הסכים. אני הסכמתי ולא בלי היסוסים. הדרך הייתה בל' עדינה, לא מוסרית! לפחות ביחס לצדק של המטרה.

בהזדמנות אחת, אמרתי לו בפירוש שמבחינתי יפסיק על אף שבתוכי רציתי שימשיך, כי עזרתו היתה  לתועלת.

הוא המשיך, בכדי לרצות אותי / את המטרה.

הגעתי למסקנה, שאינני בטוח בשרידותה בעולמנו אבל היא ללא ספק המסקנה הנכונה.

מטרה צודקת עדיף שתישאר "נעלם" מאשר שנשתמש להוכחת צדקתה בדרכים לא מוסריות. 

האדם, בעשותו פעולה לא מוסרית על אף שמטרתו הינה צודקת. עצם ביצוע הפעולה המוסרית משחיתה את נפשו, מידותיו ותכונותיו. המטרה אולי מקדשת את האמצעים אך האמצעים למען מטרה נעלה באשר היא אם אינם מוסריים דיים, אין ספק שהם משחיתים את נפשו של מבצעם.

ביצוע ע"י אחר:

האחר כחבר, רצונו לרצות אותך נובע מאינטרס מסוים, דר"כ זהו אינטרס "יחסי הגומלין" כהכרת טובה לטובה שביצעת עבורו בעבר או כטובה בכדי לקבל תמורה אחרת בעתיד.

קשה למצוא חבר ללא אינטרסים. נאיבי מי שחושב אחרת. אשריו מי שמצא את "האחד".

ההסכמה לכך שתושחת נפשו, בפועל יכולה להזיק למקבל ההחלטה עצמו. כי השחתה זו תוכל בעתיד לפעול גם נגדו. ובכלל, חברים כאלה מי רוצה...:)

כמו"כ עצם ההסכמה שחברך ישחית את נפשו לטובתך הינה שחיתות בפני עצמה.

מטרה צודקת, אמורה להוכיח את עצמה ככזו בדרכים צודקות אף הן ורק בכאלו.

בדרכים אחרות, הצדק שבמטרה גם נפגם.

לבטים אלו כתבתי לאחר קשיים והתלבטויות רבות, אך אולי יותר מכל כדי לוודא שאני עושה את מה שאני חושב לנכון.