זהו, זה הגיע. וכשזה בא הדבר שהכי רציתי לעשות זה ללכת לקנות סיגריות ושהמוכר יבקש ממני תעודת זהות. אז למרות שהייתה לי חצי קופסא, קניתי בכל זאת עוד חבילת סיגריות, חיכיתי וחיכיתי וכלום! אני בת 18 רק כמה שעות וכבר לא מבקשים תעודה מזהה? העלבון!
היומולדת התחיל כבר ביום שישי כאשר חגגתי עם החברים שלי בבר החדש של מ'. מקום נחמד, מעוצב יפה, אבל נמצא באלנבי (כלומר מכיל כמות מירבית של פריחות וערסים). וודאי שאלתם את עצמכם מדוע בחורה איכותית כמוני ששומעת בקסטריט בויז בחמש ושלושים בבוקרי שבת קרירים תרצה לחגוג את יום הולדתה החשוב כל כך במקום מלא מפגעים סביבתיים (ובשמן הפרטי - גלוריה וע-נת)? ובכן התשובה לשאלה זו פשוטה - רוב חברי אינם חוקיים ובקשתי לעשות את יום הולדתי בפאב של ידיד הטוב בלילינבלום נענתה בשלילה ולכן המוצא האחרון היה הפאב של מ'.
מ' בהתחלה גם לא התלהב מהרעיון שבערך 7 אנשים מתוך 15 יהיו בני 17 וחצי (היה גם אחת בן 16 אבל ששש... הוא חמוד) אך לבסוף לאחר חיוכים רבים הוא הסכים ואפילו אמר שכל מה שאני שותה ביומולדת חופשי עליו.
יום שישי הגיע, לבשתי את השמלה החדשה שקניתי בעלת המחשוף שלא מבייש אף רוסייה (או אוקראינית), את המגפיים שכדי לקנות אותן ספתא לקחה משכנתה שנייה על הבית, איפור הורס ואפילו יולי המקסימה נתנה לי להשאיל את השרשרת הכי מדהימה של "קיטי" כך שנראיתי כמו... כמו... בואו נגיד, יותר טוב מביום רגיל.
כשנכנסתי בהתחלה עשו מעט בעיות עם הקטינים החמודים שלי, אך מיד הזכרתי את מ' והכל הסתדר. נכנסנו וכל הברמנים (שאחד מהם ממש ממש חתיך) מיד קפצו עליי בברכות מזל טוב, נשיקות וחיבוקים של דודה למרות שהכרתי רק אחד מתוך השלושה. תחילה הייתה פדיחה קטנה בעיניין השתייה, אבל כשמ' הגיע, כמובן באיחור אופנתי של שבוע הכל הסתדר. מיד הברמנים התחילו לשיר יומולדת שמח, הדליקו לי זיקוקים והרגשתי כמו הרביעי ביולי.
הגיעו אנשים שלא ראיתי יובלות, ביניהם ידיד שניסיתי באלגנטיות להעיף מהחיים שלי, אבל את היתר ממש שמחתי לראות (לראות ולשתות את מה שהם קנו לי).
בסביבות השעה 2 הגיע חיימקה, בכורה היקר של הPussycat. הבחור המקסים הזה הגיע מהעבודה במיוחד כדי לאחל לי מזל טוב. מרוב התרגשות הופיעה דימעה בעין ימין, אך מיד נזכרתי שהמסקרה לא עמידה במים ויבשתי אותה מהר. חיימקה היה מקסים ואפילו לקח אותי מהמקום המזעזע עם המוזיקה המזוויעה עוד יותר וכך בשעה 2 עזבתי את כולם, נפנפתי לשלום ונסעתי לבית משפחת החתלתולים שם ראינו בנחת ראיון עם הערפד (בראד פיט עם העדשות... אני אחסוך במילים).
היומולדת דילג על יום שבת והמשיך באופן מפתיעה ביום ראשון בשעה 00:00 (זמן תל אביב) כאשר הנייד החמוד והפרוותי שלי התחיל לעשות קולות. למזלו אני נרדמתי ב23:20, כך שפיספסתי את כל ההודעות. ביום ראשון בבוקר אור, חברי היקר והשווה, התקשר שוב לאחל לי יומולדת שמח ואם כל זה לא מספיק, לאחר טיולים עם האמא המהממת שלי בקניון גבעתיים (וסושי נחמד), אור וגיתה הגיעו אליי הביתה במירמה והפתעה ונתנו לי במתנה תיק של פומה (שיולי הייתה מוכנה להרוג לכזה) וברכה מטורפת שעשתה לי את היומולדת להכי מושלם בעולם!
אז בסופו של דבר אני רוצה לומר לגיתה ולאור תודה רבה מכל הלב ותודה נוספת מיוחדת להורי שהביאוני עד הלום, ליולי התומכת (והרזה) וכמובן לאלוהים שהביא עליי דלקת בעין ימין דווקא היום. תודה לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
