"ואז הגיע חורף."

Something isn't right
I can feel it again feel it again
This isn't the first time
That you left me waiting
Sad excuses and false hopes high
I saw this coming still I don't know why
I let you in

I knew it all along
It's so predictable
I knew something would go wrong

 (something's always wrong)
So you don't have to call
Or say anything at all
It's so predictable

So take your empty words your broken promises
And all the time you stole cause I am done with this
I can give it away give it away
I'm doing everything I should've
And now I'm making a change
I'm living the day
I'm giving back what you gave me
I don't need anything

I knew it all along
It's so predictable
I knew something would go wrong

 (something's always wrong)
So you don't have to call
Or say anything at all
It's so predictable

כ"כ צפוי.

וכמו שאני התרגלתי שאת מתנהגת ככה פעם בכמה זמן.

את התרגלת שאח"כ אני פה.

אז לא.

לא הפעם.

כי את מכאיבה לי.

את פוגעת בי.

מכעיסה בין היתר.

זה פשוט מכרסם,במיוחד שאני לא מדברת על זה.

אז כשלי יפסיק להיות איכפת,אל תבכי לי שאת לא רוצה לאבד אותי.

just don't.

אני לא יודעת.

כל אחד והאינטרסים שלו,של להיות פה כשהם צריכים.

או כשאין פה אף אחד אחר.

ופתאום להעלם כשהנעלמים נותנים קמצוץ של יחס-

כמו להתחנן ליחס,ולאבד עקרונות כשאתה מקבל קצת.

אני יכולה להסתדר בלי כל הצביעות הזאת,השאלה אם יש לכם למי לבכות אח"כ.

אז די להתלונן על דברים,אם אתם עושים בדיוק את אותו הדבר בהזדמנות הראשונה.

אם יש משו שלמדתי מהתקופה האחרונה,זה שאני יכולה לחיות,ולהיות מאושרת,לבד.

כלומר,לא לבד,אלא עם האנשים שבאמת פה,

שבאמת משקיעים,

שבאמת נותנים מעצמם ולא רק לוקחים,

אלה שאחרי כ"כ הרבה נפילות יודעים לומר תודה,להעריך,ולאהוב.

ומי שאני מדברת עליו יודע,אם יש לכם ספק,זה לא אתם.

אז כן,אתם יכולים לאבד אותי.

אז די לקחת אותי כמובן מאליו.

די לחשוב שאני תמיד אהיה פה.

כי אני לא.