היי, כאן מורקי חברת הילדות הכי ותיקה של דור.
היום יום שלישי ואני נסעתי כל הדרך מרעננה היפיפייה עד לכפר סבא [היפה לא פחות] לבקר את דורקי שלי שעוזב..
ראינו את הסרט "כיפה אדומה- הסיפור האמיתי" והאמת היא שאם אתם בכיתה ד' זה יכול להיות סרט מעניין אבל לנו, לשני נערים מתבגרים שעולים ל-ט' [תודה לאל יש עוד הרבה זמן של חופש גדול ומופלא] הסרט היה משעמם.
ובנושא חשוב הרבה יותר, נכנסתי לבלוג שלו כדי לכתוב לו משו אישי [עלק אישי, כל מי שנכנס לבלוג שלו יכול לקרוא אבל לא אכפת לי] אז מאיפה מתחילים?!
דורי דור, מה אני, שמכירה אותך כל כך טוב יכולה כבר לכתוב?
דבר ראשון אני מקווה שהטיסה תעבור בכיף ושהעצירה בניו יורק לא תעצבן אותך יותר מידי.
אחר כך אני מקווה שתמצא לך מלא חברים ואולי גם כמה חברות [סתאאאםם :)] אבל שלא תשכח את כל מי שאוהב אותך כאן בארץ ותאמין לי שיש מלא מלא כאלוו, שתעשה חיים משוגעים ובאמת תהנה מכל שנייה שלך בחו"ל.
אני מקווה שכל המעבר יהיה קל ושלא תתגעגע יותר מידי [טוב נוו, רק אלי אתה יכול להתגעגע מלא] ושתזכור שלמרות שאני לא נמצאת ליידך אני מתעלייך חבר ילדות/אח שלי/ידיד הכי טוב או מה שזה לא יהיה.
ולכול האחרים- יש לכם מזל שאתם מכירים את דור כי הוא מותק של ילד, אחלה של חבר, וידיד שכל אחת הייתה רוצה.
3> אוהבת את דורקי וגם קצת אותכם, מוריי (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
